גדעון, אהוד (‘אודי’)

בן יהודה-ליובה ז"ל ורינה. נולד ביום י"ד בחשון תשט"ז (30.10.1955) בשטוקהולם, שבדיה, להורים ששהו בארץ הצפונית בשליחות. כעבור שנתיים חזרה המשפחה לארץ והשתקעה בירושלים. אודי נתייתם מאביו, בהיותו נער בגיל רך. את לימודיו היסודיים סיים בבית-ספר 'הנרייטה סאלד' שבירושלים, ואת לימודיו התיכוניים המשיך בגימנסיה העברית שברחביה. אודי פיתח פעילות חברתית רבה. היה חניך תנועת 'הצופים' – בשבט 'מודיעין' ובהתבגרו שימש בה גם כמדריך. כן היה חבר בחוג לסיירים והרבה לטייל ברחבי-הארץ. מענפי הספורט חיבב אודי במיוחד את הצלילה והיה חבר במועדון צלילה. כאשר הגיע מועד גיוסו, הצטרף לקורס טיס. כפרח-טיס עבר בהצלחה את הקורסים השונים – עד שהוכתר לקצין בדרגת סגן-משנה. בחוות-הדעת של הממונים עליו נאמר: "מגיע להישגים עקב מוטיבציה גבוהה ביותר. מקובל על חבריו, קצין טוב… ממושמע וחרוץ. סיכום חיובי במיוחד". תאונת-דרכים שמה קץ לאביב חייו של אודי, פחות משלוש שנים לאחר התגייסותו לצה"ל. הוא נפל במילוי תפקידו ביום ו' בכסלו תשל"ז (28.11.1976). הובא למנוחת-עולמים בהר- הרצל שבירושלים. השאיר אחריו אם ואחות. כאות-הוקרה לאישיותו, ליכולתו ולמסירותו, הוענקה לו דרגת סגן לאחר מותו. כתב מפקדו של אודי למשפחה השכולה: "בקרב חבריו היה אודי ז"ל מעמודי-התוך של יחסי הרעות בקורס, והתנהגותו כקצין ותשומת-הלב הרבה שהקדיש לנושא של יחסי-אנוש השתלבו במאמציו הגדולים והרבים להגיע להישגים ולהתקדם, ולהתגבר בכך על המעבר – שאיננו קל – ממטוס-תקיפה למסוק. רצה הגורל, ויום מותו קטע את ראשית דרכו זו – הברוכה והחשובה".