גדליה, רחמים

רחמים, בן אילה ויעקב, נולד ביום א' באלול תש"ד (20.8.1944), בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "נצח ישראל" ואחרי-כן למד בישיבת "תורת ירושלים" בירושלים. רחמים, שכונה בפי כל רמי, גדל וחונך בשכונת מחנה-יהודה שליד פתח-תקווה. הוא היה פעיל בחיי החברה בשכונה, עשה את מרבית זמנו הפנוי במועדון הנוער במקום והיה הרוח החיה והיוזמת בקרב צעירי מחנה-יהודה. הוא נמנה עם הממריצים את בני גילם להרבות בפעילות חברתית, במסיבות ובבילוי משותף. רחמים היה ספורטאי מצטיין ונמנה דרך קבע עם סגל קבוצת הכדורגל של "הפועל" מחנה-יהודה. הוא אהב להאזין למוסיקה ובעיקר לשירים ולפזמונים עבריים, כמו כן הרבה לקרוא והיה יושב שעות ארוכות וקורא בספרים האהובים עליו. חבריו מעידים עליו, כי היה צנוע ונעים הליכות. הוא השרה סביבו אווירה טובה ונעימה ובזכות זאת, נהגו ידידיו לבלות את זמנם במחיצתו. הוא רכש לעצמו חבריםרבים, שכן תמיד היה מוכן להטות אוזן קשבת לכל בעיה שהעלו בפניו ועשה כמיטב יכלתו כדי לסייע לכל דורש. אחרי שתי שנות לימודים בישיבה בירושלים, חזר לביתו והחליט למצוא את פרנסתו בעבודת כפיים. עד לגיוסו לצה"ל עבד כמסגר וכחרט. רחמים גויס לצה"ל במחצית מאי 1962 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים קורס תותחני טנקים ונשלח לשרת בחטיבה שבע. הוא השתתף באימוני החטיבה ובפעילות מבצעית ענפה, והתגלה כחייל ממושמע, השוקד על ביצוען המלא של המשימות שהוטלו עליו. הוא היה איש מקצוע מעולה והיה ידוע כאחד התותחנים הטובים ביחידה. רחמים ידע לעודד את חבריו ולנסוך בהם תחושת ביטחון ואמונה, גם בשעות הקשות של האימונים והפעילות המבצעית. בסוף אוקטובר 1964 שוחרר רחמים מהשירות הסדיר, והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון. ביחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים ועמה נלחם בקרבות מלחמת ששת הימים. לאחר השחרור, השתלם בקורס להכשרה מקצועית, בחרטות ובמסגרות. הוא עבד כמסגר בבית-החרושת לקופסאות פח בפתח-תקווה. לימים נשא לאישה את חברתו מיכל ויחד עמה הקים את ביתו בשכונת מחנה-יהודה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים מיהר רחמים להתייצב ביחידתו והשתתף בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. בקרבות אלה התגלה כתותחן מעולה ואיש צוות למופת. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), בקרב הפריצה לשטח מחנות "אבו-סולטאן" שממערב לתעלת סואץ, נפגע הטנק שלו והוא נהרג, הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבפתח-תקווה. השאיר אחריו אישה, הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רחמים ז"ל היה איש שריון מעולה ולוחם אמיץ-לב, אשר בידעו את המשימות הקרביות שהוטלו עליו לחם בנאמנות ובחירוף נפש. התחבב על חבריו ועל מפקדיו והשרה ביטחון על כולנו". הוריו תרמו ספר תורה לזכרו לבית-כנסת בשכונת מחנה-יהודה