גברר, משה

בן מנוחה ואברהם דוב, נולד ביום י"ז בתשרי תרפ"א (29.9.1920) בניו יורק. סיים גימנסיה ממשלתית והמשיך את לימודיו בקולג'. היה חבר פעיל בתנועת "השומר הצעיר" וכשלוש שנים עבד גם בהכשרה חקלאית. בשנת 1943 הצטרף לתנועת "הבונים" ופעל בסניף "החלוץ" בניו יורק וב"פועלי-ציון". בימי מלחמת-העולם השנייה שירת בצבא האמריקני, בדרגת סרג'נט, בשמירה על החופים הצפוניים של ארצות-הברית ועשה כשנתיים בסביבות אלסקה. בחורף 1946-1947 עבר קורס מיוחד מטעם ה"הגנה" לארגון רשת- מודיעין חשאית וניצל את ההזדמנות הראשונה לעלייה, כדי להעמיד לרשות ה"הגנה" את הידיעות שרכש. ביום 24.7.1947 הגיע לחיפה באונייה "מארין קארפ". היתה לו אשרת-כניסה ליוון ולכן ירד בחשאי אל החוף. כוונתו היתה להיות חבר בקיבוץ כפר בלום, שבו התרכזו עולים, חברי תנועת "הבונים", אך מסיבות משפחתיות עבר לירושלים ועבד שם במחלקת הנוער של הסוכנות, כתב מאמרים ותירגם מעברית לאנגלית חומר לעיתון האנגלי, של מחלקה זו. בחודשי חורף 1948 היה פעיל בתפקידי שמירה בירושלים. עם התחלת הפעולות בקטמון הצטרף ליחידות שפעלו בדרום העיר. משה נפל ביום ח' באייר תש"ח (17.5.1948) מכדור צלף שפגע בו בשעה שהיה בסיור בתחנת הרכבת בירושלים. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.