fbpx
גבריאל, ניר

גבריאל, ניר


בנם של דורית ויורם. ניר נולד בקריית מוצקין ביום י"ט בחשוון תשנ"ד (3.11.1993). בן בכור להוריו, אח לשירן. ניר, "נירוש" בפי אוהביו, גדל בקריית מוצקין. "ילד עליז ומלא חיים, שמח, אחראי ומקסים" כתבו פרומה וחיה, שלימדו אותו ב"גן אלמוג". הוא למד בעיר מגוריו, החל את לימודיו בבית הספר היסודי על שם בגין והמשיך לתיכון ב"קריית חינוך אורט", שם סיים בהצלחה י"ב כיתות במגמת תכנות מחשבים. בכל מקום ובכל כיתה ניר בלט לטובה, כפי שהעידו כל מורותיו. יעל, המחנכת שלו ביסודי, ציינה את הביישנות והרגישות שלו. נורית, עוד מחנכת של ניר, סיפרה: "ניר היה ילד חייכני, שמח, מלא חיים, תמיד מוקף בחברים אוהבים. רצה תמיד לתרום ולתת לאחרים. בלימודים השקיע, והצליח להגיע להישגים יפים". שוש, המחנכת של ניר בתיכון, תיארה את ניר כמי שתמיד חייך, גם ברגעים של כעס, תמיד חייך והראה שהכול טוב בעולם הזה. שרה, המנהלת של קריית החינוך אורט, סיפרה: "ליוויתי את ניר שלוש שנים בחטיבה העליונה. ניר נעים הליכות, אדיב, מנומס ומקובל על חבריו. הציב לעצמו מטרות ויעדים ועמד בהם". מגיל צעיר היה לניר קשר הדוק מאוד למשפחתו. "אתם הפרח בחיי. אני כמו הגבעול של הפרח, ואתם מטפחים אותי כמו שמטפחים שתיל קטן", כך הוא כתב בברכה למשפחה. ובהזדמנות נוספת כתב ניר ברכה להוריו: "אתם הפרחים ואני הניצן, אתם הגדולים ואני הקטן, את כל זמנכם אתם מקדישים לי, דואגים, אוהבים, סבלניים, מקסימים. אימא, אבא, הורי היקרים, הרי גם אתם עדיין צעירים, זכרו שאלה גם חייכם, אז תחשבו מדי פעם על עצמכם". ניר גם פיתח קשרים הדוקים עם חבריו הרבים, שאהבו אותו ומעבר לשעות הלימודים הירבו לבלות יחד. בין היתר נסעו החברים לפני הגיוס לחופשה משותפת בבורגס שבבולגריה. ניר התגייס לצבא ביום 10.6.2012. הוא שובץ לחיל חימוש, ומשסיים טירונות נשלח לקורס חשמלאי רכב. במהלך הקורס בלט ניר במוטיבציה שלו, חיזק ורומם את רוחם של החיילים לצידו אשר לא גילו מוטיבציה כמוהו ועזר לכולם. ניר הציע להם לחייך – גם אם מישהו כעס עליהם, גם אם לא היו מרוצים מהתפקיד שקיבלו, ניר עודד את כולם לקבל הכול ברוח טובה ולסיים את הקורס בהצלחה. ואכן חבריו של ניר, שרבים מהם סיימו בהצלחה את הקורס גם בזכותו, כתבו: "בזכותך למדנו לצחוק גם כשעצוב לנו. ניר אתה ילד יחיד ומיוחד בדור, לא בכל יום פוגשים חבר כמוך". ניר סיים את הקורס בהצלחה ושירת כחשמלאי רכב במחנה עמיעד בצפון הארץ. סגן-אלוף יאיר, מפקדו, סיפר: "ניר, היית חייל שקט, מקצועי, צנוע ואיכותי במיוחד, שלכל משימה ועזרה שהיינו צריכים אותך התייצבת, גם אם זה על חשבון הזמן הפנוי שלך. תמיד כיבדת את מי שפנה אליך ולא משנה מה דרגתו ותפקידו, כיבדת אותו, הקשבת לדבריו ועזרת לו אם ביקש. לשירותך תמיד התייצבת בזמן, עם חיוך ומוכן לבצע כל משימה, תוך הבנת החשיבות הרבה של עשייתן והפגנת מקצועיות יוצאת דופן … גם כשכבר לא הרגשת טוב נשארת בבסיס לסיים את כל הפעילות כולל המטווחים, כי אתה כמו תמיד מבצע את המוטל עליך ואת המשימות בצורה מושלמת, ותמיד בשקט מופלא". במהלך השירות הוענקה לניר תעודת הוקרה על הצטיינותו והישגיו בתפקיד, והוא הועלה לדרגת רב-טוראי. "לנו היה ברור שלך מגיעה ההצטיינות", כתב מפקדו של ניר, "שכן תמיד בלטת בעשייה והצטיינת בעבודה, נרתמת לבצע כל משימה ותמיד בצניעות רבה". ניר נפל בעת שירותו ביום כ"ד בתמוז תשע"ג (2.7.2013), שלושה שבועות אחרי שנתגלתה בגופו מחלה קשה. בן תשע-עשרה בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית אתא. הותיר הורים ואחות. על מצבתו של ניר כתבו בני משפחתו: "תשמור על העולם ילד עם חיוך של מלאכים. המשפחה האוהבת." ספדו לניר הוריו ואחותו: "ניר שלנו. ב-13.6.2013 התהפכו חיינו. כל כך קיווינו שזו מחלה שתתרפא עם טיפולים, שזה רק עניין של זמן, סבלנות ובסוף הכול יהיה בסדר, כמו שתמיד אמרת. גם בשעות לפני שקרסת אמרת 'לא חשוב מה קורה לאדם, הכי חשוב להיות אופטימיים ולהאמין'. המשפט הזה החזיק אותנו במהלך שלושת השבועות האחרונים לחייך, כי אחרת מאיפה לוקחים את התקווה והרצון להמשיך לחיות ואת הכוח להמשיך הלאה ולקוות לטוב? נדדנו בין ייאוש לתקווה. המשפחה והחברים ישבו מחוץ לחדר שלך בבית חולים כל כך הרבה ימים ושעות ולא רצו ללכת, כולם עודדו אחד את השני ואותנו המשפחה. כמה כוח ונחמה קיבלנו מהם, ואנו עדיין מקבלים. ואתה בחדר שהשקיף לים, נלחם על חייך כל דקה ושנייה, להישאר בחיים שאותם כה אהבת. לו רק יכולת להישאר איתנו עוד ולמלא אותנו בכל האור, הרגישות, הצניעות והאהבה שידעת להעניק. בטח רצית לדבר איתנו על דברים ולא הספקת, ולנו יש עוד המון לספר לך. ניר אתה חסר לנו. כל יום שעובר אתה חסר יותר, את הבור שנפער בליבנו לא ניתן לתאר. אין דקה שאנו לא חושבים ומזכירים אותך בכל הקשר. היינו גאים בך בחייך, ואנו מברכים על הזכות שניתנה לנו להיות הוריך. במהלך האשפוז, השבעה וגם אחרי העידו הסיפורים ממפקדיך ומהחברים (לנו לא סיפרת) על הצטיינותך בכל התחומים ועל הצניעות שאפיינה אותך. ניר. היית לנו ובשבילנו הכול, ילד מיוחד ואח מדהים עם הומור מיוחד, שיישאר רק שלך. אהוב על כל הסובבים, הסבתות הדודים ובני הדודים. ניר שלנו. היכן שאתה נמצא עכשיו, תדע שאתה תמיד איתנו ובליבנו. בטוחים אנו כי אתה מביט עלינו ממרומי שמים כחולים, ושומר שנמשיך הלאה. נוח לך בננו אהובנו בשקט ובשלווה. אנו מבטיחים לך ניר שיחד עם המשפחה והחברים נעשה הכול כדי להנציח את זכרך בכבוד ששמור רק לשכמותך. אוהבים ומבכים על לכתך בטרם עת". ספדו דודיו של ניר: "ניר שלנו. הלכת כל כך צעיר, לא הספקנו להגיד לך שלום, לומר מילה קטנה, להיפרד. לעולם לא נשכח אותך, אתה בליבנו חרוט. כל הזיכרונות, החוויות הרבות והמיוחדות שעברנו יחד … כמשפחה אנו נושאים אותך איתנו בכל מהלך ביום יום שלנו. כל דבר שקורה אצלנו בבית עולה לנו ניר ישר .. נירוש, אתה זיכרון אחד גדול שכל אחד מאיתנו נושא עמו, ותמיד תישאר הכי קרוב ללב של כל אחד מאיתנו. אוהבים אותך ומתגעגעים בכמויות בלתי ניתנות לתיאור". מפקדו של ניר, סגן-אלוף יאיר, ספד לו: "דורית, יורם ושירן. בתקופה הקצרה שבה נפגשנו בבית החולים הכרתי משפחה מדהימה, עם ערכים של אהבת הארץ, אכפתיות, עשייה רבה וסיוע לזולת. אין לי ספק שערכים אלו והתכונות המדהימות שהכרתי אצלכם עברו לניר … ניר. השיחות הקצרות איתך, השקט המופלא שבך, עשייתך ודמותך חרוטים בזיכרוני ובליבי לנצח. היה שלום חייל יקר שלי, תהא נשמתך צרורה בצרור החיים". כתבה שירן, אחותו של ניר: "ניר, אתה אח שלי. בכל מצב אני מרגישה אותך, אפילו שכל מה שקורה לי זה לטובה, ובזכותך אפילו כשקשה לי אני נזכרת שיש מישהו למעלה שרוצה שאני אמשיך בשבילו ואצליח … לא אשכח בחיים את הצחוקים שלך, את החיוך שהאיר את הבית. היום זה לא כמו פעם, מבחינתי יש לי חצי לב, הוא לא שלם הוא חסר, וזה אתה … ניר, היית ילד נדיר ותישאר תמיד. הלוואי ויהיה לכל אימא במדינת ישראל ילד כמוך. אני מחייכת כי מבחינתי החיוך שלי זה החיוך שלך, ואני ממשיכה הלאה בשבילך … אתה תמיד תישאר הגאווה של המשפחה ושלי, לעולמים". חבריו של ניר נפרדו ממנו: "ניר שלנו היקר. אתה החבר האהוב שלנו, בעל שמחת החיים האינסופית, שתמיד חיפש איך לשמוח וליהנות מהחיים. אנחנו לעולם לא נקבל את העובדה שאינך איתנו, אהבנו ונמשיך לאהוב אותך לעד. תמיד נזכור אותך, את שעברנו איתך ואת מי שאתה. לעולם תישאר חלק מכל אחד ואחת מאיתנו". חבריו של ניר העלו לאתר יוטיוב סרטון לזכרו, ובו רצף תמונות שלו מבלה עם החברים בארץ ובחו"ל.

כובד על ידי

דילוג לתוכן