גבריאלידס, שמואל (סמי, סמיקו)

בן פאני וליאון-יהודה, נולד ביום כ"ז בטבת תרפ"ו (13.1.1926) באתונה, בירת יוון. בעיר הולדתו למד בבית-ספר עממי ותיכון ובשעות הפנאי הירבה לשחק כדורגל. כאשר פלשו הגרמנים ליוון במהלך מלחמת-העולם השנייה הצטרף סמי לשורות הפרטיזנים. בשנת תש"ו, לאחר תום המלחמה, עלה לארץ-ישראל במסגרת "עלייה ב'" – העלייה הבלתי ליגאלית. הוא התגורר בתל-אביב ולמחייתו עבד בבית-חרושת לטקסטיל "אדרת". שמואל התגייס לפלמ"ח ועבר אימונים צבאיים בשורותיו. ביום י"ח באייר תש"ח (27.5.1948) היה סמי אחד מחיילי שלוש המחלקות מגדוד 8 בחטיבת הנגב, שיצאו לדרום הארץ לפגוע בתחבורת האויב המצרי על כביש ח'אן יונס-רפיח. הכוח נתקל במארב מצרי גדול אשר הטיח בהם מכת אש כבדה מנשק קל וממכונות ירייה. מפקד הכוח נתן פקודת נסיגה ורוב הכוח אמנם הצליח להגיע למקום המפגש בחסות החשיכה, אולם שלושה חיילים וסמי ביניהם פנו צפונה ובמקום להגיע לנירים הישנה (דנגור) – תעו בדרך והגיעו לכפר הערבי בית-ג'רה. מודיעים שעבדו בשירות הפלמ"ח סיפרו למחרת היום כי שלושת החיילים נורו למוות בידי ערביי הכפר ונקברו על גדות הוואדי; גם פעולת גמול שנערכה למחרת היום לא עזרה לחבריהם למצוא את מקום קבורת החללים ומקום קבורתם לא נודע עד היום. שמואל הניח משפחה ביוון. מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.