גבעון, דן (“דני”)

בן אורי ומרים. נולד ביום כ"ה בניסן תש"ו (26.4.1946) בשער העמקים, שם סיים את לימודיו התיכוניים בי"ב כיתות של המוסד החינוכי. בתקופת לימודיו היה גם מדריך ב"קן" בקרית טבעון. כן הדריך ב"קן" הצפון של "השומר הצעיר" בתל אביב. רב צדדים היה ביכולת הביטוי המושלם – בחרוז, בקצב ובתנועה – וכל מה שעשה עשה בקלילות מפליאה; גם נטה להעלות בכתב שירים ופזמונים ואף מחזמר כתב. למד ריקוד. אך יחד עם זה אהב לחקור שאלות חברתיות, פסיכולוגיות ופילוסופיות. כאשר גמר את שנת ההדרכה, והוא נשאל לאן יפנה לצבא, ענה: "הטובים לטיס", כי בטיס ראה אתגר. כשגויס לצה"ל באוגוסט 1965 התנדב לחיל האויר, גמר קורס טיס וענד כנפיים. כשמלחמת ששת הימים פרצה עוד היה בשירות חובה; ובצאתו ללחום על שחרור ירושלים וסביבתה שירת כטייס קרבי. ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), בקרב מעל מנזר מר אליאס אשר באיזור רמת רחל, נפל עם מטוסו. חבריו ומפקדיו לשירות ציינוהו כצעיר שלחם בהתלהבות ובהכרה. הוא היה בעל כושר מנהיגות מעולה. בעליצותו ובחוש ההומור שלו תרם רבות להעלאת רוח חבריו הלוחמים ברגעים גורליים. לאות הוקרה לשירותו הועלה לדרגת סגן לאחר נפלו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בשער העמקים. אנדרטה על שמו הוקמה על ידי העיר ירושלים מול מנזר מר אליאס, המקום אשר בו התרסק מטוסו; בית הספר "גאולים א'" בירושלים אימץ את האנדרטה, מטפל בה וביום הזכרון עורך אזכרה במקום. כמה עמודים הוקדשו לזכרו בחוברת שהוציא בית שער העמקים לזכר בניו. שער העמקים הוציא חוברת מיוחדת לזכרו בתוך אוגדן. גם בחוברת 53" מהם" לזכר חללי הקיבוץ הארצי שנפלו במלחמת ששת הימים ובהוצאת הקיבוץ הארצי הוקדש עמוד עליו. בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל – "גוילי אש", כרך ד' – הובא מעזבונו.