גבאי (שמואל), שבתאי

בן מאיר וריחני. נולד בשנת תרפ"ח (1928) בעירק. למד ב"ישיבה". עלה לארץ בשנת 1951 והתפרנס מעבודת הטפסנות. גויס לצה"ל ולאחר מכן היה יוצא למילואים מדי פעם. אף ערב מלחמת ששת הימים נקרא לדגל, וביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בקרב שנערך בירושלים העתיקה. הניח אשה וששה ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. זכרו הועלה ב"יסודות", בטאון הסתדרות פועלי הבניין.