גבאי, שוקי (יהושע)

בן שושנה ואליהו. נולד ביום י"א בחשוון תשמ"ג (27.10.1982) בנס ציונה. בשל נסיבות משפחתיות נאלץ לעבור לערד עם אחותו, חנינה-נורית, המבוגרת ממנו בחמש שנים, ושם למד בבית-הספר היסודי 'אבישור' והמשיך וסיים את בית-הספר 'תיכון חדש' בקריית גת. שוקי גדל בבית אחותו, שהיתה לו כאם. תחביבו היה בישול ושאיפתו היתה ללמוד בבית-הספר 'תדמור' לאחר שיסיים את השירות הצבאי. החיים לא האירו לו פנים, הוא הסתגר והתכנס בתוך עצמו וביישנותו הגדולה הטעתה אנשים והיוותה מסתור לדמות אוהבת, ששמה את צורכי הזולת לפני צרכיו שלו. שוקי גילה אהבה רבה למשפחת אחותו ובעלה ובעיקר לאחייניתו הקטנה. כדי להתגבר ולהתעודד נהג לומר: "מה שיש לנו – שווה זהב." בחודש נובמבר 2000 התגייס שוקי לצה"ל ולאחר אימוני הטירונות וסיום קורס נהיגה, הוצב כנהג בבסיס התובלה בקסטינה. הוא הספיק לשרת בבסיס רק כחודש וחצי. למרות זמן שירותו הקצר של שוקי ביחידה, התחבב במהרה על מפקדיו ועל חבריו. שוקי הפגין מוטיבציה גבוהה והסתגל היטב למערכת הצבאית, ובלט ברצינות ובאחריות שגילה בביצוע המשימות שהוטלו עליו. ביום כ"ה בתמוז תשס"א (15.7.2001) נהרג שוקי בתאונת-דרכים. הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי בנס ציונה. השאיר אחריו הורים ואחות. בן תשע-עשרה היה בנופלו.