גבאי, מיכאל (מכלוף)

מיכאל (מכלוף, מיקי), בן רחל ושלום, נולד בשנת תש"ח (1948) ברבט שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשט"ו (1955). הוא למד בישיבת "בני-עקיבא" בעכו, בישיבת "פרחי אהרון" בקרית שמואל בחיפה ובסמינר על-שם הרא"ם ליפשיץ בירושלים. ואחרי-כן למד מדעי הטבע והמתימטיקה במכון ווייצמן למדע ברחובות. מיכאל היה תלמיד מצטיין ואהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה מדריך בבית-הנוער בצפת, לימד בבית-הספר "גבעת-המורה" בעפולה, השתתף בהקמת בית-הספר המקיף בבית-הספר "מירון" בצפת, והיה שם סגן המנהל. הוא ידע להטות אוזן קשובה לתלמידיו ולהיות להם כאב. בזכות מעלותיו אלה היה אהוב עליהם ועל חבר המורים. מנהל בית-ספרו מעיד עליו, שהיה "נקי כפיים ובר-לבב, מורה מסור ואחראי. נועם הליכותיו, אורך רוחו ואצילותו שבו את לב תלמידיו, וכל מעשיו היו בשובה ונחת". חרוץ היה ושקדן וידע לעשות את מלאכתו באמונה. מיכאל היה ירא שמים, בן-תורה שגלומות בו אהבת ישראל ואהבת האדם, מדקדק לקיים כל מצווה, קלה כחמורה, והיה נאה דורש ונאה מקיים, איש ברית נאמן ושומר סוד. הוא היה חברותי ונוח לבריות, ידע להתרועע עם כל אדם, רחק מריב וממדון וביקש את הפשרה והשלום. היה לו חוש הומור מצוין, פניו היו שוחקות, תמיד היה שמח ועליז וקשה לכעוס ולרגוז. נכבד היה בקרב ידידיו הרבים בזכות יושר-דרכו, אמיתותו וכנותו, והם ידעו להעריך את צניעותו ואדיבותו, את נימוסיו הנאים ונועם הליכותיו. הוא היה אדם מסודר מאוד ומקפיד הקפדה יתירה על לבושו. בן נאמן ודואג היה להוריו והיטב קיים מצוות כיבוד אב ואם. מיכאל גויס לצה"ל בראשית יולי 1972, לחיל התותחנים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס לקשרי חת"ם, והוצב באחת מיחידות החיל. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית ברמת הגולן. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), בתל-פארס, נפל מיכאל בקרב. רסיס של פגז פגע בו והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו אב, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. נפילתו של מיכאל על הגנת המולדת במלחמה הקשה, השלימה את דרכו החינוכית, באהבת הטבע ובאהבת הארץ. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מיכאל ז"ל היה חייל אמיץ ומילא את תפקידו כראוי. הוא החדיר את אהבת הדת לסוללה שנמנה עם צוותה. מדי יום ששי קידש את השבת בסוללה והיה אהוב על חייליה". הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת במעלות; בבית-הספר "גבעת המורה" בעפולה נטעה לזכרו חורשת עצים, כאות לאהבתו הגדולה את הטבע.