בן עליזה ומשה. נולד ביום י"ח באדר א' תשמ"ט (23.2.1989) בצפת. הבן הבכור במשפחה בת חמישה ילדים. אח לאושרי, דניאל, פריאל ויוחאי. בבואו, הכניס מאיר שמחה רבה לביתו. שנתיים לאחר הולדתו נולד אחיו אושרי, והשניים היו חברים טובים. ראשית חינוכו של מאיר הייתה בצפת. הוא למד בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "הארי", הוא היה ילד חרוץ וגילה מוטיבציה גבוהה ללימודים. את לימודיו המשיך בחטיבת הביניים של בית הספר המקיף הדתי "אמי"ת" שבצפת. את התיכון סיים בבית הספר "כדורי" שם למדו יחד ילדים יהודים וערבים. מאיר השתלב היטב בחברת הילדים, התייחס לכולם באופן שווה, ואף היה מבקר את חבריו הערבים בבתיהם. מאיר אהב מאוד לשחק כדורגל והיה אוהד מושבע של קבוצת "בית"ר ירושלים". בהתקרב מועד בר המצווה שלו הביע משאלה, לשחק עם שחקני הקבוצה, ואף היה מוכן לוותר לשם כך על מסיבת בר המצווה. אמו הגשימה את חלומו – היא קנתה לו חליפה של מדי הקבוצה, ומאיר זכה לשחק עם שחקני בית"ר. האירוע תועד ונערך כקליפ אשר הוקרן בחגיגת בר המצווה שלו. מאיר התאפיין בכך שנתן כבוד לכל אדם – צעיר כמבוגר, ואמו מספרת שמסיבה זו אף היה משפיל את מבטו אל מול האחר. במיוחד הקפיד מאיר על מצוות כיבוד אב ואם. בהיותו בן ארבע-עשרה, חלה אביו בניוון שרירים ומאיר הפך מיד ליד ימינו, עזר לו בכול וטיפל בו במסירות. מאיר גילה כישרון מיוחד לספרות ולמד בעצמו את המקצוע. אמו רכשה בעבורו כלי תספורת, ובימי שישי בצהריים היו באים החברים לביתו ומאיר היה מספר אותם בהנאה רבה. הוא תמיד דאג לכך שיהיה בבית כיבוד הולם, ו"תספורת יום שישי" הפכה למסורת. מאיר המשיך את לימודיו בכפר הנוער החקלאי הניסויי "כדורי", שם היה חניך בפנימייה. הוא אהב מאוד את המקום וחבריו אהבו אותו. שלוש השנים שעשה בכדורי היו המאושרות בחייו, והוא פרח. מדי שבוע בשבוע היו הוריו ואחיו מגיעים לבקרו, וידיהם עמוסות במטעמים שהוכנו במיוחד בשבילו. בסוף כיתה י"ב נרשם מאיר ללימודי המשך, אך לבסוף החליט לוותר על התכנית ולהתגייס. לקראת גיוסו ערכו הוריו מסיבה גדולה בביתם שאליה הוזמנו קרובים וחברים, ומאיר היה מאושר. מאיר התגייס לצה"ל ב-7.10.2007. הוא הוצב לחיל כללי, ועבר טירונות בבסיס "זיקים". שאיפתו הייתה לשרת שירות קרבי, אך עקב מחלתו של אביו ביקש לשרת בבסיס קרוב לבית כדי שיוכל לסייע להוריו. הצבא נענה לבקשתו, ומאיר הוצב במפקדת פיקוד הצפון. בשירותו הצבאי נתן מאיר מעצמו את כל מאת האחוזים והיה אהוב מאוד על מפקדיו ועל חבריו. יחסים מיוחדים נרקמו בינו לבין מפקדו הישיר, רב-סמל רונן ארביב, וזה אף התארח אצל המשפחה בחג הסוכות. גם בצבא המשיך מאיר לספר את החברים, ואפילו את הרב הפיקודי של הבסיס היה מספר. ביום ט"ז בסיוון תשס"ח (19.6.2008) נפל מאיר בעת שירותו בתאונת דרכים קשה שאירעה בבית שמש. באותו ערב השתתף בחגיגת הנישואים של בת דודו. לאחר האירוע החליטו הוא, אחיו אושרי ובן דודם לצאת לבלות, ובדרכם אירעה התאונה. מאיר נהרג במקום, ואחיו אושרי נפצע אנושות. בדרך נס התאושש אושרי והחלים מפצעיו. מאיר, בן תשע-עשרה בנפלו, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבצפת. הוא הניח אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי. רב-סמל רונן ארביב הספיד את פקודו האהוב, והדברים התפרסמו בכתב העת "במחנה": "מאיר היה חייל מיוחד. בשירותי בפיקוד הצפון, הן כחייל והן כמפקד, פגשתי הרבה חיילים, אבל מיד כשהכרתי את מאיר נכבשתי בקסמיו. הוא השרה חן רב עליי ועל כל הסובבים אותו. מאיר היה בעל מידות טובות רבות. זכורה לי במיוחד אחת ממעלותיו שתמיד הייתה נר לרגליו, והיא כיבוד אב ואם. אביו מוגבל פיזית, ומאיר השקיע שעות רבות בטיפול בהוריו. הוא לא פסח על שום סעיף במצווה לכבד את האב והאם, והוריו תמיד התוו את דרכו." אחיו הצעיר של מאיר, יוחאי, ירש מאחיו את אהבת הכדורגל. סמוך למותו הבטיח מאיר לאחיו כי ייקח אותו לטורניר כדורגל, אך לא הספיק לממש את ההבטחה. לאחר נפילתו נרתמו חבריו של מאיר ולקחו את האח לטורניר, ולאחר מכן אף לקחו אותו למשחק של קבוצת "בית"ר ירושלים" שהתקיים בקריית שמונה. בשנות חייו האחרונות התקרב מאיר לדת, ואחת לשבוע היה משתתף בשיעור תורה. קבוצת הלימוד ממשיכה להגיע לבית הוריו ומקיימת את השיעור השבועי אצלם. לזכרו של מאיר הוצא סידור תפילה. בבית הכנסת שבצפת הוקם מעקה בטיחות לזכרו, וכן הוצאה "תפילת הדרך" הנושאת את שמו. חברו של מאיר, דניאל, כתב לזכרו את השיר "נזכור ולא נשכח לעולמים": "בגן עדן אתה נמצא במרומים / אותך אח יקר נזכור לעולמים / פניך פני מלאך, אותך לא נשכח / כי לי היית חבר ואח / איך אני לא האמנתי כשזה קרה / היה קשה מאוד לשמוע על הבשורה / שעשית תאונה מאוד קשה / מאיר ממך יותר לא נשמע / אותך נאהב כל החיים / נזכור ולא נשכח לעולמים / המשפחה, החברים האוהבים / לא מאמין אח, לא מאמין / שאתה לא בחיים, אח יקר / אותך לא נשכח / אח יקר אתה מלאך / אח יקר הכול שקט כאן עכשיו / שיר אהבה בין חבר ומלאך / היית איש יקר בעולם / כבוד והערכה הבאת לכולם / איך אלוקים אותך מאתנו לקח / אותך נזכור ולעולם לא נשכח / אותך נאהב כל החיים / נזכור ולא נשכח לעולמים / המשפחה, החברים האוהבים / לא מאמין אח, לא מאמין / שאתה לא בחיים / אח יקר אותך לא נשכח / אח יקר / אתה מלאך / אח יקר הכול שקט כאן עכשיו / שיר אהבה בין חבר ומלאך". השיר הוקלט והופץ על גבי תקליטור, שעל עטיפתו מתנוססת תמונתו של מאיר
