גאקמן, גבריאל (גבי)

בן רחל וחואן, נולד ביום י"ג באב תשכ"ד (22.7.1964) בארגנטינה. את לימודיו היסודיים החל בבית-הספר בקורדובה, עיר הולדתו. בגיל 11 עלה ארצה עם הוריו ואחותו. המשפחה השתקעה בתל-אביב וגבי השלים שם את לימודיו בבית-הספר התיכון עירוני ד' ואורט סינגלובסקי. בהיותו בן 17 ביקש להקדים את גיוסו, כדי לשרת ביחידה קרבית שמסלול אימוניה עמד להתחיל לפני מועד גיוסו הרשמי. על פי עצתם של קציני הגיוס התגייס במאי 1982, מועד גיוסו הרשמי, והוצב בחיל-הרגלים. לאחר אימוני הטירונות ובמהלכם התגלה גבי כחייל למופת. מפקדיו ראו בו נכס ליחידה, כי למרות ביישנותו עודד תמיד את חבריו והמריצם לרמת חיילות גבוהה. הוא נשלח לקורס נהגי נגמ"ש, עבר קורס צניחה וקורס מ"כים, הועלה לדרגת רב"ט, וכעבור זמן קצר קיבל דרגת סמל. פקודיו מציינים, שגם כאשר רצה להעניש חייל מרדן היה יושב עמו ומסביר לו בסבלנות אין קץ, שוב ושוב, את דרך ההתנהגות הנכונה. במעשיו אלה הדגים גבי חינוך אמיתי של מפקד. הממונים עליו עמדו על כך שיעבור קורס קצינים ובסיומו יחזור לשרת ביחידה, שבה הוכיח את מעלותיו. במלחמת שלום הגליל חנה עם יחידתו בנמל צידון בלבנון. ביום 4.3.1984 הופעל במזח הנמל מטען-צד שפגע בחיילי צה"ל. גבי חש עם יחידתו לעזרת הנפגעים. אותו זמן התפוצץ בנמל מטען נוסף, שגרם לפציעתו האנושה של גבי. הוא פונה לבית-החולים ובמשך שבוע נאבק על חייו. עשרות מחבריו ובני משפחתו לא משו ממיטתו. ביום ח' באדר ב' תשמ"ד (11.3.1984) מת גבי מפצעיו והוא בן 19. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. גבי הובא למנוחות בבית-הקברות בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. שר הביטחון, משה ארנס, כתב להוריו: "סמ"ר גבריאל גאקמן נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה חייל מצוין ומפקד נערץ". חבריו אמרו כי יזכרו לעד "את השיער הבהיר ועיני התכלת שלא נותנים מנוח לנפש הדואבת"