גאנם, סלימאן

בן מוחמד וזיינה. נולד ביום 26.2.1950 בישראל. גדל והתחנך בכפר מג'אר הדרוזי. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון שבכפר-רמה. סלימאן היה תלמיד מוכשר וחרוץ וסיים את לימודיו בציון טוב- מאוד. הוא היה נער חביב, אהוב על מוריו ועל חבריו ללימודים. סלימאן גויס לצה"ל בנובמבר 1969 והוצב לחיל-הרגלים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-מ"כים ובקורס-צניחה, נשלח לגדוד חיל-רגלים בדרום הארץ. בשנת 1972 נשלח סלימאן לקורס קציני-חי"ר ועמד בו בהצלחה. אחרי-כן חזר לשרת בגדודו, ועם סיום שירותו הסדיר המשיך לשרת בצבא-הקבע. בשנת 1973 הועלה סלימאן לדרגת סגן ונתמנה למפקד צוות-סיור. הוא היה קצין אחראי ומסור לתפקידו. מפקדו העריכו כ"בעל יזמה, ממושמע, ממלא את תפקידו במסירות ובאהבה, בעל רצון להתקדם, אהוד על פקודיו, פעיל ומלא-מרץ". סלימאן נלחם במלחמת יום-הכיפורים כמפקד-צוות בדרום הארץ. למרות ריחוקו מהבית ודבקותו בתפקיד הצליח לשמור על קשר הדוק עם אשתו – לוטפייה, והיה נאמן ומסור למשפחתו; לאמו האלמנה, ולשמונת אחיו ואחיותיו. ביום 31.10.1074 נפל סלימאן בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבכפר מג'אר. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "סלימאן היה מטובי הקצינים ביחידה וחזיתי לו עתיד מזהיר בשורות צה"ל. תמיד היה בין הראשונים בפעולות שמעבר לגבול ותרם רבות לקידום היחידה וחייליה. הוא נפל כלוחם גדול בשרתו את מדינתו והנני בטוח כי יכול היה להגיע לגדולות ולהקדיש ממיטב יכולתו ומרצו לקידום היחידה ולהעלאת רמת פקודיו".