גאון (גיעאן), דוד

בן שלום ומזל. נולד ביום ד' בטבת תשט"ו (28.12.1955) בתל- אביב. סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'שלום' שברמת-גן, עיר מגוריו. אחרי-כן החליט ללמוד מקצוע ובחר במסגרות-מכנית, בבית-הספר 'תורה ומלאכה'. לאחר שנת-לימודים אחת התחיל ללמוד אחזקת מטוסים. כעבור זמן נוכח לדעת כי אין מקצוע זה מספק אותו והוא עבר ללמוד מכונאות בפנימיית חיל-החימוש. דוד היה נער טוב-לב, חביב ונוח לבריות. תמיד התנדב לעזור לזולת ולא היסס להקדיש מזמנו וממרצו למען אחרים, ולכן אהבוהו וכיבדוהו רבים. הוא היה חובב-צילום וחובב-טבע. בטיוליו ברחבי-הארץ שילב את שני תחביביו ונהג לצלם אתרים ונופים בכל אשר הלך. דוד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1974 והוצב לחיל-החימוש. לאחר הטירונות הוצב ליחידת-חימוש ושימש שם כמכונאי-רכב. היה בעל-מקצוע מעולה. בהערכות שכתבו עליו מפקדיו, נהגו לציין שהיה מכונאי שאין שני לו. בזכות בקיאותו ומיומנותו מונה עד-מהרה לבוחן רכב והתקדם במהירות בסולם הדרגות. הוא נשלח לקורס נהגות מטעם הצבא, ובמבחנים מקצועיים שעבר הגיע לשלב מקצועי 10. הוא היה בן מסור ואוהב להוריו, כיבד והעריך אותם ודאג לשלומם ולרווחתם. כשהיה בא הביתה לחופשה, נהג להביא פרחים או מתנות לבני-המשפחה. ביום כ"ח באב תשל"ז (12.8.1977) נפל דוד בעת מילוי תפקידו באזור רפידים שבסיני. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים וארבע אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דוד ז"ל היה אחד מעמודי-התוך ביחידה ושימש דוגמה אישית לכל חבריו, בכל הקשור במילוי משימות וביצוען באורח הטוב ביותר. רוח-ההתנדבות פעמה בו. הוא התנדב לשירות-קבע מתוך ידיעה והכרה שהמדינה וצה"ל זקוקים לבעלי-מקצוע מעולים, כפי שהוא היה במשך שירותו הצבאי. חבריו, חייליו ומפקדיו מבכים מרה את אבדן דוד ומשתתפים בצערכם הכבד. בנחמת ציון וירושלים תנוחמו".