בש, אוריאל (אורי)
בן לוטה ואטין, נולד ביום י' בחשוון תרפ"ט (24.10.1928) בברלין, בירת גרמניה ועלה לארץ עם הוריו ואחיו-תאומו מיכה בחודש יוני 1933. אוריאל למד בבית-הספר בשכונת תלפיות בירושלים וגדל באווירה של מילוי חובה לאומית, כשאביו, חבר ה"הגנה", היה יוצא בשנות המאורעות לשמירה בלילות. משנת 1941 ואילך גר עם המשפחה בתל-אביב והיה תלמיד טוב בגימנסיה "בלפור". אוריאל היה פעיל בספורט, בייחוד ברביעייה של מועדון השייטים. הוא תפס מקום ראשון בין מחזיקי הגביע לשנת 1945 ותרם את חלקו לניצחון רביעייתו. מגיל 16 ואילך יצא בפגרות-הקיץ למחנות-עבודה ופעל בגדנ"ע ואחר-כך בחי"ש, ולמרות שתקנותו וענוותנותו נתגלו בו סגולות מדריך ומנהיג נוער ונודע כ"איש שאפשר לסמוך עליו". אחרי שנת שירות כנוטר, בכפר מכבי, נכנס בראשית תש"ח ללמוד בטכניון בחיפה, ואחרי זמן קצר הצטרף לחטיבת "כרמלי" והשתתף בהגנת העיר ובפעולות בוואדי רושמיה, בעיר התחתית, באבטחת התחבורה, בפריצת הדרך למצובה ובמערכה הגדולה לשחרור העיר חיפה. אחרי חופשת הפסח בבית ההורים יצא עם גדודו לשחרור הגליל המערבי. השתתף בכיבוש גבעת נפוליון ליד עכו שפתח את הדרך לגליל המערבי, ובקרב לכיבוש מבצר המשטרה בעכו נפל ביום ח' באייר תש"ח (17.5.1948). אוריאל הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.