בשתאוי, סובחי

בנם של סחר ומאג'ד . נולד ביום 15.4.1982 בעיר נצרת, כבן למשפחה ערבית-מוסלמית. את חוק לימודיו היסודיים עשה בעיר מולדתו נצרת. אמו סחר ספרה כי סובחי הלך לעבודה כבר מכיתה ז' ולא הפסיק לעבוד גם בחופשות כמכונאי רכב, ורכש ניסיון רב. כבר בהיותו ילד, נהג סובחי ללוות את אביו ששרת כמכונאי רכב במשך שנים רבות במשטרת ישראל. אביו של סובחי מספר כי בנו היה אדם שאהב את החיים, ופעל כדי להתקדם. בשנת 2000 רכשו סובחי ואביו סירת דיג, שפצו אותה והשתמשו בה לדיג במפרץ חיפה. הסירה הנושאת את שמו של סובחי עדיין עוגנת בקישון. בקיץ 2004 התארס סובחי עם צעירה משכונת מגוריו. לאחר כשנה וחצי הם נפרדו משום שסובחי לא היה מוכן לוותר על חלומו לשרת בצבא. סבו של סובחי, שהוא נקרא על שמו, שרת כשלושים שנה כגשש במשמר הגבול. גם דוד אביו, רג'ב, שרת במשטרה עד גיל הפרישה. כמו כן דודו סמיר שרת חמש שנים כמתנדב במשמר הגבול. סובחי, שרצה להמשיך בדרך של אביו ובני משפחתו, בקש להתנדב לצבא, ולשרת כמכונאי באחת מיחידות צה"ל. מסיבות בירוקרטיות, בקשתו נדחתה. סובחי נאבק בשלטונות הצבא ונלחם על זכותו להתנדב ולשרת בצה"ל. הוא היה אדם נחוש, שלא פוחד לשבור מוסכמות חברתיות: מאבקו להתנדב ולשרת בצה"ל בגיל מאוחר – כשהוא בן 26 – לא נתפס כדבר מקובל, בלשון המעטה, בחברה הערבית המוסלמית שסובחי נמנה עליה, וחי בתוכה. אחיו הצעיר, הילאל, מספר כי סובחי רצה לשרת את המדינה, ועל הדרך לעזור למשפחה משום שהגיע למסקנה ששירות צבאי במקצועו כמכונאי רכב, יביא עמו שיפור במעמדו הכלכלי אחרי שישתחרר מצה"ל. סובחי לא רצה להקשיב בכלל לכל אלו שאמרו לו "למה אתה צריך להתנדב לצבא", והלך עם מה שהאמין בו עד הסוף, ספרה האם סחר. לאחר שהתנדבותו של סובחי נתקבלה, הוא גויס לצה"ל בנובמבר 2008, והוצב בגדוד הסיור המדברי, והמוכר יותר בשם הגדוד הבדווי. במהלך מבצע "עופרת יצוקה", ובהיותו בטירונות, נשלח סובחי עם קבוצה מחבריו הטירונים למשימת אבטחת יישובים באזור מצפה עזוז. בערב יום שני, 5.1.2009 , נורה סובחי על ידי אחד מחבריו למחלקה, ונהרג במקום. חבריו הרבים של סובחי שהשתתפו בלוויה, העידו עליו שהיה צעיר חייכני, בעל כוח רצון גדול וחברותי מאוד. הילאל, הממאן להתנחם על אובדן אחיו הגדול סובחי, אמר כי "אחרי שאימא ואבא התגרשו, סובחי היה כמו אבא בשבילי ובשביל אחותי, וגם תמך באימא מבחינה כלכלית". סובחי הובא למנוחת עולמים בלוויה אזרחית בבית העלמין המוסלמי הישן בעיר נצרת. בן 26 שנים היה במותו. השאיר אחריו זוג הורים, אח ואחות: הילאל ונע'ם.