בר-ניר, גדעון (“גידי”)

בן יעקב וחנה, חברי קיבוץ מעברות. נולד ביום י"ט בשבט תש"ג (25.1.1943) בקיבוץ. היה בין התלמידים המצטיינים בלימודיהם עד אשר סיים את י"ב הכיתות של בית הספר. השתייך ל"קן" השומרי. היה ישר בדיבור ובמעשה, רחוק מאמירה שבספק ודבריו נאמרו תמיד בפשטות, מתוך בהירות השכל והמחשבה. בעל כושר שיפוט היה ולבו היה רגיש לאדם, לנוף, לצבע ולצליל. זהיר וצנוע בהבעת דעה. גויס לצה"ל והגיע לדרגת סגן. היה קצין אהוב על פיקודיו וחבריו לקצונה, מכובד על הכל ללא קבלת סמכות מטעם אלא בגלל הליכותיו הנעימות וסמכותו הפנימית. עם שובו מן הצבא היה שליח הקיבוץ בתנועה החינוכית ובין פעיליה המסורים. לאחר מכן היה חבר במזכירות הקיבוץ. במלחמת ששת הימים נפל בקרב שנערך באום כתף אשר בסיני, בו השתתף כמפקד פלוגת טנקים ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), בהתפרצו בראש פלוגתו למתחם בכיוון לאבו-עגילה ובפגוע בו פגז אויב. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי והועבר לאחר זמן למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוצו. שירותו צוין לשבח ולאחר נפלו הועלה לדרגת סרן. ב"שלושים" לנפלו הוציא הקיבוץ דפים לזכרו. בחוברת 53" מהם" לזכר חללי הקיבוץ הארצי שנפלו במלחמת ששת הימים הוקדש עמוד לביוגרפיה שלו. משפחתו וחבריו הוציאו חוברת לזכרו הנושאת את שמו