בר אילן, אלדד

בן רות ומשה. נולד בקיבוץ געתון, ביום ב' בניסן תשל"ו (1.4.1976). אלדד היה השני משלושת ילדי משפחת בר אילן, אח לדגנית וליובל. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי בגעתון והמשיך במוסד החינוכי "אשרת" בקיבוץ עברון. יחד עם בני כיתתו נסע לפולין בכיתה י"ב. אלדד התגייס לצה"ל בסוף מרץ 1995, למסלול בני משקים של הנח"ל. לאחר חודשי הטירונות הצטרף אלדד לשורות פלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל, בה התקדם ברציפות במסלול המקצועי והפיקודי, ושירת בתפקידי מ"כ ומש"ק פלסים. הוא התקבל לקורס קצינים והחל במסלול ההשלמה בבית-הספר להנדסה צבאית לקראת הקורס, אותו אמור היה להתחיל בשבוע בו נפל. אלדד היה מיועד לחזור ליחידתו כמפקד צוות לאחר סיום הקורס. סמל אלדד נפל בעת שירותו, בתאונת דרכים שאירעה בכביש עכו צפת, ליד מושב שזור, ביום ה' בכסלו תשנ"ז (16.11.1996). בתאונה נהרגה גם תיירת מקיבוץ געתון. הוא היה בדרכו הביתה בחזרה ממסיבת צוות, מסיבת פרידה לחיילים העולים ללבנון, מ"צוות אייזן", שכמה מהם נפלו באסון המסוקים, חודש מאוחר יותר. בן עשרים היה בנופלו. אלדד הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו, געתון. הותיר אחריו הורים, אחות ואח. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתבו למשפחה: "אלדד, זכרונו לברכה, שירת כלוחם בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל, והשתתף בשבוע האחרון לחייו בהשלמת תכנים בבית-הספר להנדסה צבאית, לקראת יציאתו לקורס קצינים. אלדד תואר על ידי מפקדיו כחייל ממושמע ומסור, שהפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי, ותוכנן כי ימשיך במסלול הפיקודי. אלדד היווה דוגמה אישית לסובבים אותו, והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד." כתב מפקד היחידה: "אלדד שירת כלוחם בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל והצטיין במילוי תפקידו. לאור הצטיינותו, יצא אלדד לקורס קציני הנדסה, אך נקטף בטרם הספיק להגשים חלום זה. כלוחם ותיק וחבר אמיתי, ידע תמיד להטות שכם ולסייע לחבריו הלוחמים גם בתקופות קשות. חיוכו של אלדד וקור רוחו יחסרו מאוד לחבריו בפלוגה ולי, כמפקדו, באופן אישי. פלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל מרכינה ראשה על אובדן אחד מטובי הלוחמים שלה". משפחתו הנציחה את זכרו בהקמת גן בקיבוץ געתון ובתרומת ספרייה תורנית לבית הכנסת "חלמיש" לעולי לוב בהרצליה.