fbpx
בר, אורי (סטפוש)

בר, אורי (סטפוש)


בנם-יחידם של יוליה ומשה, נולד ביום כ"א בשבט תר"ץ (19.2.1930) בעיר קראקא, פולין ולמד שלוש שנים בבית-ספר פולני. בראשית מלחמת-העולם השנייה נמלט עם הוריו לגליציה המזרחית, שם השיגם הכיבוש הרוסי והם נשלחו לסיביר. אורי למד בבית-ספר רוסי והצטיין בלימודיו. אחרי "הסכם שיקורסקי- סטאלין" שוחררו הוריו כאזרחי פולין ועברו איתו לסמרקנד. שם התענו שנה ברעב. אחר-כך נתקבל לבית-הילדים היהודי שבחסות הפולנים, יצא עם שיירת הילדים לטהרן והגיע עימהם לארץ ב-27.2.1943. ימיו הראשונים בארץ עברו עליו במחנה ילדי טהרן בחוות-הלימוד בירושלים. לפי בחירתו נשלח להתחנך בדגניה א'. למד בבית-החינוך שבמקום מכיתה ו' עד גמר י"א. הצליח להתאקלם בסביבתו החדשה, הצטיין בלימודיו והיטיב לנגן באקורדיון. היה אוהב ספר וידע לעורר עניין רב בסיפור תוכן הספרים שקרא וקורות חייו רבי הסבל וההרפתקאות. כשהוכנס לעבודות המשק וכפות ידיו העלו יבלות היה מאושר. שאיפתו הגדולה היתה שהוריו יבואו ויראוהו כבחור מושלם בתורה ובעבודה. אפוטרופסו בארץ היה ד"ר ישעיהו שפירא. התאמן בגדנ"ע ומילא תפקידים כמקשר וכמקלען. כשפרצה מלחמת-העצמאות ביקש לשולחו לגיוס מלא, אך ועדת הביטחון המקומית סירבה להיענות לו משום שהיה בן יחיד להוריו שהתעתדו לבוא ארצה. הוא השתתף בהגנת המקום כמקלען בתוך העמדות נגד הטנקים של הסורים שניסו לפרוץ לתוך חצר המשק. תוך כדי פעולתו בעמדה קדמית נפגע מפגז האויב ונפל, ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). אורי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בדגניה א'. הוריו הגיעו לארץ אחרי מותו. זכרו הועלה בספר "בסער ביום סופה" (לזכר חללי דגניה א').

כובד על ידי

דילוג לתוכן