ברק (ברוקס), בני
בני, בן חיה ואברהם, נולד ביום כ"ה במרחשון תשי"ג (13.11.1952) בתל-אביב . את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר כצנלסון בגבעתיים, אחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון-מקצועי ה' בתל-אביב, במגמה של מסגרות מכנית. בני היה חניך בתנועת הנוער העובד והלומד. הוא הקדיש את כל מרצו לתנועה, ובילה בקן התנועה בכל רגע פנוי. הוא חיבב את חבריו לקן ולקבוצה, אהב את הפגישות ואת הפעולות, את הטיולים ואת המחנות, את השיחות ואת רגעי המשובה. מתוך הפעילות בתנועה למד בני לאהוב בני-אדם, לקיים יחסי-חברות אתם, לקנות לו ידידים רבים וליהנות מחוויות משותפות ותחומי-עניין משותפים איתם. בגלל חשיבותה של התנועה בעיניו נרתם לפעילות במסגרת הקן והשתתף בכל הנעשה בו. טיולי התנועה קרבו את בני אל הנוף ואל הטבע, וטפחו בו את אהבת המולדת, ואת הכמיהה לאוויר החפשי וליחס עמוק לאדמה ולצומח. הביקורים במסגרת התנועה בקיבוצים השונים, קרבו אותו אל הווי החיים בקיבוץ ונטעו בו את השאיפה לחיים שיתופיים של עבודת אדמה. בני הסכים בלב-שלם עם האידיאולוגיה של התנועה, ובעיקר עם רעיון ההגשמה, וכבר בתחילת דרכו ידע בבטחה שסופו לצאת להגשמה ולהשלמה לקיבוץ. כשהיה תלמיד בכיתה השביעית נקבע משק-היעד של קבוצתו – ניר אליהו. מאותו זמן, במשך שנתיים עד לגיוסו לצה"ל, בילה בני כל רגע פנוי במשק-היעד, הכיר אותו ואת חבריו והכין את עצמו לקראת היציאה לצבא ולהגשמה. הבחירה בשירות בנח"ל, המשלב פעילות-צבאית ושירות מעשי עם חיי-קיבוץ, במסגרת חברתית והגשמה אידיאולוגית, תאמו להפליא את גישתו של בני לחיים ואת בחירת דרכו לעתיד. במשך רוב שנות חברותו בנוער העובד והלומד היה בני מדריך, והשתדל להקנות לחניכיו את ערכי התנועה וללמדם את דרך חייה. בני גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971 והוצב לנח"ל. חודשים אחדים עשה בקיבוץ-היעד ניר אליהו, ולאחר הטירונות הצטרף לגדוד צנחנים של הנח"ל. בגדוד זה עבר קורסים לצניחה ולמקלענים. הוא שירת ביחידת נח"ל-מוצנח בתפקיד מקלען. במלחמת יום הכיפורים השתתף בני בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע בני ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. קיבוץ ניר אליהו, קיבוץ היעד של קבוצתו, הנציח את זכרו בפינת משחקים, המשמשת יד-זיכרון לנופלים בניר-אליהו.
