ברקוביץ, שגיא (סגוש)

בן פנינה ואברהם. נולד ביום י"ג בסיוון תשל"ה (23.5.1975) בבית היולדות הישן בכפר סבא, ילד שני להוריו, אח לגלית ויונת. שגיא נולד ביום הרביעי של השבעה על סבו מצד האב, ונקרא על שמו ועל שם אבי אמו. שגיא היה ילד בהיר שיער בעל עיניים ירוקות וסקרניות, נוח בצורה יוצאת דופן ופייסן. חיוכו לא מש מפניו והוא מעולם לא התלונן, אופי זה ליווה אותו עד יומו האחרון והפך אותו לאהוב ורצוי על כל מכיריו ומוקיריו. מגיל צעיר מאוד, ידע שגיא להבחין בין סוגי המכוניות השונים, והיה מצהיר על כך בכל עת. שלוש שנים ראשונות למד שגיא בבית-הספר היסודי "אוסישקין" בכפר סבא, ולאחר שהמשפחה העתיקה את מקום מגוריה לאלפי מנשה עבר לבית-הספר היסודי "צופה שרון" בו השתלב ללא קושי. את לימודיו התיכוניים החל שגיא בפנימייה הצבאית של בית-הספר "הריאלי" בחיפה, לאחר שנבחר מתוך שבע מאות מועמדים. שנתו הראשונה בפנימייה הצבאית לא היתה קלה, בשל שעות הלימוד הממושכות ותנאי החיים החדשים, אך שגיא נהנה מלימודים אלה הנאה רבה והתמסר אליהם בכל לבו. בעיית גב מולדת, אילצה את שגיא לעזוב את הפנימייה בתום השנה השנייה ולסיים לימודיו בבית- הספר התיכון "גלילי" בכפר סבא. בשובו הביתה, התמלא בית הוריו אור ושמחה, חברים ופעילות. שגיא היה חובב מוסיקה מושבע ונהג להאזין לה במשך שעות כשהוא נעזר במערכת סטריאו חדשה שקנה בכסף שחסך. בנוסף לאהבתו את המוסיקה היה שגיא ספורטאי מצטיין, רוכב אופניים זריז, ואצן בקבוצה של אלפי מנשה. שגיא היה פעיל נמרץ בתנועת הנוער "הצופים", ונהנה מפעילות זו הנאה רבה. חבריו מספרים שהיה תמיד רגוע, אופטימי, ועם זאת עקשן. הם נזכרים, שכאשר רצה שגיא לשרת ביחידה קרבית, נלחם כדי להעלות את הפרופיל הצבאי, ולבסוף הצליח, הודות לעקשנותו זו. הוא היה חבר טוב לב ששמר עמם על קשרים הדוקים וחמים, למרות המרחק הגיאוגרפי. בתחילת אפריל 1994 התגייס שגיא לצה"ל, ושירת כאביו – שהיה נכה צה"ל ממלחמת ששת הימים – בחטיבה 7 של חיל השריון. לימים, עבר בהצלחה קורס קצינים והשלמה והיה למפקד בבה"ד 1. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997), אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם ללבנון, נהרגו, וביניהם שגיא. שגיא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין של אלפי מנשה. הוא הועלה לדרגת סגן לאחר מותו. בן עשרים ושתיים היה שגיא בנופלו. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. באיגרת ניחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "שגיא שירת כמפקד מחלקת טנקים בגדוד 'רומח' של חטיבה 7, ותואר על ידי מפקדיו כקצין מסור, שהפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי והקרין מאישיותו על הסובבים אותו. שגיא בלט בחיוכו ובאהבתו למוסיקה, והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחייליו כאחד." את זכרו של שגיא הנציחו משפחתו ובני היישוב בחוברת שהוציאו לזכרו ולזכר שבעים ושניים הלוחמים שמצאו מותם באסון המסוקים. משפחתו של שגיא תרמה גם ספרייה תורנית לבית הכנסת המרכזי באלפי מנשה.