ברעם, יהודה

בן בנימין והדסה. נולד ביום ח' בסיון תש"ה (20.5.1945) בנס- ציונה. נין לראשוני נס-ציונה, אנשי העליה הראשונה. למד בבית- הספר היסודי-ממלכתי א' שבעיר-הולדתו, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי 'בזק' שבירושלים. יהודה היה תלמיד מוכשר ואהוב על מוריו ועל חבריו לכיתה. היה חבר נאמן והקדיש הרבה מזמנו, מכספו ומיכולתו למען חבריו. הוא היה חובב-ספורט נלהב ואהב לעסוק בכל תחומי הספורט. במסגרת בית-הספר התיכון השתתף בפעולות הגדנ"ע והיה חבר בתנועת הנוער 'המכבי הצעיר' שבנס-ציונה. יהודה אהב ספרות ואף עסק בכתיבת שירה. אהב את הארץ ואת נופיה והרבה לטייל באזוריה השונים כדי להרחיב את ידיעותיו. הוא היה נעים-הליכות ועשה הכול בחן ובטעם. בשנת 1968 נשא יהודה לאישה את חוה לבית רזניק, והם עברו להתגורר בראשון-לציון. הוא עבד תחילה במשרד-התקשורת כאלקטרונאי ואחרי-כן כקניין בסוכנות היהודית. בשנת 1975 השתלם בקורס לשיווק בטכניון. כשנולדה בתו – שרית, לא ידע אושרו גבול. הצטיין כאב אוהב, מסור ונאמן, כבעל וכראש-משפחה מצוין. יהודה גויס לצה"ל בנובמבר 1964 והוצב לחיל-הקשר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים מקצועיים של חיל-הקשר, נשלח ליחידה קרובה לביתו, כדי שיימצא בקרבת אביו ואמו החולים ויוכל לעזור להם. בעת שירותו הצבאי באו לגילוי תכונותיו: אהבת האדם, נדיבות הלב, הנכונות להקרבה למען הנצרך. אחרי שחרורו מן השירות הסדיר נקרא יהודה מדי-שנה לשירות-מילואים. במלחמת יום-הכיפורים שירת בסיני ואחרי נפילת בן-דודו במלחמה, התנדב לשרת במילואים בחיל-השריון מתוך תחושת צורך פנימי למלא את מקומו. ביום י"ג באדר תשל"ז (3.3.1977) נפל יהודה, בעת שירות-מילואים פעיל, במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בנס-ציונה. השאיר אחריו אישה, בת ואם. במלאות שנה לנפילתו הוציאה משפחתו לאור חוברת לזכרו