ברנשטיין, פרומה

נולדה בשנת 1860 לערך בעיר צפת, בת למשפחה חרדית. בשנת 1884 נוסדה בצפת חברת "בני יהודה" ששמה לה למטרה להקים מושבה יהודית בשטחי הגולן שמעבר לירדן, על אדמה שנרכשה למטרה זו בעזרת "חובבי ציון" וסר לורנס אוליפנט שהאמין בשיבת בני ישראל לארצם. החברה רכשה אדמה ליד הכפר הערבי ביר א-שגום מעל הכנרת (כיום יושב על אדמה זו מושב העובדים גבעת יואב). פרומה ובעלה חיים שמעון הרש, שהיה סוחר בדים בצפת, נכבשו לרעיון. חיים מכר את רכושו וקנה בכספו 300 דונם אדמה והתיישב במקום. הוא נתמנה למוכתאר המושבה ובנה לו בית אבן מרווח. בנה משה נולד באותו זמן שבו ילדה גם אשת המוכתאר הערבי בן. כיוון שהיא מתה בלידתה, נטלה פרומה את התינוק לביתה והיניקה אותו יחד עם בנה. כך הפכו השניים ל"אחים". תנאי החיים הקשים דלדלו את מספר התושבים בכפר. כל הבקשות לעזרה מנדיבי עם בגולה לא נענו. המשפחות האחרונות עזבו את המושבה בשנת 1913 וב"בני יהודה" נותרו 5-6 משפחות בלבד. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נותרה במקום משפחת ברנשטיין לבדה. האב חיים נהרג בנופלו מעל סוסו. פרומה ושני בניה, שקיבלו תחת אפוטרופסותם את שאר אדמות היהודים, נותרו לעבד את האדמה. שאר בניה ובנותיה התפזרו ברחבי הארץ. בפרוץ מאורעות תר"ף, ביום ז' באדר תר"ף (26.2.1920), פרץ לבית המשפחה בן המוכתאר הערבי והרג ביריות את "אמו" ואת "אחיו" מנשה. הבן השני שרגא, שעבד אותו זמן בשדות המשפחה, הצליח לעבור את הירדן, להגיע לטבריה ולהזעיק עזרה, שבאה מאוחר מדי. פרומה הובאה למנוחת עולים יחד עם בנה משה בבית העלמין בטבריה, ליד קבר הבעל-האב. הניחה שני בנים ושלוש בנות. זכרה ופועלה של משפחת ברנשטיין מועלה בספר "הגולן", בספר "השומר" וב"ספר ה'הגנה'". בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתה בטבריה, ישראל