ברנשטיין, משה

בן פרומה וחיים שמעון הרש. נולד בשנת 1902 במושב "בני יהודה" שהוקם על ידי אגודה בשם זה שנתארגנה בקרב יהודי צפת ושמה לה למטרה להקים מושבה יהודית בשטחי הגולן אשר בעבר הירדן. לאביו היתה חנות בדים בצפת והוא החליט למוכרה וקנה בכספו 300 דונם אדמה ליד הכפר הערבי ביר א-שגום. האב נתמנה למוכתאר הישוב ובנה לו בית אבן מרווח. כאשר נולד משה, ילדה גם אשת המוכתאר הערבי בן. כיוון שהיא מתה בלידתה נטלה פרומה את התינוק הערבי לביתה והיניקה אותו יחד עם משה, כך הפכו השניים ל"אחים". החיים בישוב המבודד היו קשים עד למאוד, בשל הריחוק מכל ישוב יהודי, התנכלויות השלטון התורכי, הקושי לעבד את אדמת הבזלת ושנאת התושבים המקומיים. כאשר משה נולד נותרו במקום רק מחצית המשפחות ומצב הנשארים הלך ורע. כל הבקשות לעזרה אל נדיבי העם לא נענו ובשנת 1913 נותרו במקום 5-6 משפחות בלבד. בתקופת מלחמת העולם הראשונה חלה הדרדרות נוספת. האב חיים נהרג בנופלו מסוסו, עוד משפחות עזבו ובמקום נותרו רק האם פרומה ושני בניה משה ושרגא. שאר האחים והאחיות התפזרו ברחבי הארץ. המשפחה עיבדה את אדמתה ואת אדמת שאר המשפחות שעזבו. בפרוץ מאורעות תר"ף, ביום ז' באדר תר"ף (26.2.1920), נכנס לבית בן המוכתאר הערבי והרג ביריות את "אמו" ואת "אחיו". האח השני שרגא, ששהה אותו זמן בשדות המשפחה, חצה את הירדן, הגיע לטבריה, והזעיק עזרה שבאה במאוחר. משה הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בטבריה, יחד אם אמו, ליד קבר אביו. השאיר שני אחים ושלוש אחיות. לאחר מלחמת ששת הימים הוקם על חורבות הישוב "בני יהודה" המושב גבעת יואב. זכרה ופועלה של משפחת ברנשטיין מועלה בספר "הגולן", בספר "השומר" ובספר ה'הגנה'". בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתו בטבריה, ישראל