ברנר, יהודה
בן רחל ויוסף. נולד בב' בשבט תרע"ו (7.1.1916) בעיר זאוויירצ'ה שבפולין. הוא למד בבית-הספר העממי של המזרחי והיה מן התלמידים המצטיינים. בגיל 10 עלה ארצה עם הוריו שהיו מראשוני בוניה של עפולה. בעיר זו סיים את לימודיו היסודיים, המשיך ללמוד בבית הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה ובו גמר את חוק לימודיו כחרט מצטיין. בחיפה הצטרף לראשוני קן "השומר הצעיר" בעיר, היה חבר בהנהגה הראשית בארץ ישראל, ואחר כך בין מייסדי ההכשרה "ארץ ישראל ב'" בפתח תקווה של השומר הצעיר (לימים קיבוץ אילון שבגליל המערבי). מטעם התנועה היה רכז קומונה בתל-אביב ואף נסע לשליחות בחו"ל. במאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט התנדב ליחידה המגוייסת של ה"הגנה" ושירת ביחידת נוטרי גוש עפולה שהתרכזה בכפר-ילדים. בי"ט באדר ב' תרצ"ח (21.3.1938) נמנה יהודה עם נוטרים מאנשי "פלוגת השדה" שגוייסו לעלייה לחניתה. ארגון ה"הגנה" נקרא להעלות על הקרקע "קבוצת כיבוש" שמטרתה להשתלט על המקום, לארגן את שמירתו והגנתו ולסלול דרך לעליית גוף מתיישבים קבוע. ביום העלייה גוייסו כ400- איש ביניהם כ100- נוטרים אנשי "פלוגות השדה" בפיקודו של יצחק שדה. בחצות הלילה החלה התקפה ערבית על הנקודה והמגינים לחמו בקור-רוח ובמסירות. יהודה נורה מכדור אויב ונפל מת במקום, כשנשקו מכוון לצד היורים ואצבעו על ההדק. הוא הובא למנוחת עולמים למחרת היום בבית הקברות בעפולה. הניח הורים, אח ושתי אחיות. שמו הונצח בספרים "חניתה – עליה התגוננות, האחזות;" "בדרך לצה"ל" ובספר ה"הגנה".
