ברנפלד, חיים

חיים, בן קלרה ונחמן, נולד ביום א' באלול תשי"ב (22.8.1952) בשיכון הדרומי של אשקלון. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר על-שם יחזקאל באפרידר, ובבית-הספר התיכון על-שם א' תגר השלים עוד ארבע שנות לימוד. לבסוף עמד בהצלחה בבחינות-בגרות אקסטרניות. במשך כל שנות לימודיו היה תלמיד שקדן וחרוץ. הוא עשה את שיעוריו ללא מדריכים וללא מורים פרטיים. מוריו תיארו אותו כתלמיד שקט וממושמע, חברותי, מקובל על המורים ועל חבריו לכיתה. מעולם לא נשמעו תלונות נגדו. חיים גויס לצה"ל בשלהי דצמבר 1970 וביקש לשרת ביחידה קרבית. הוריו לא התייחסו לרצונו זה ברצינות. הם זכרו כי בבית-הספר העממי היה חיים דווקא מן המהססים – אולם מסתבר כי השירות הצבאי הפך אותו גבר תוך תקופה קצרה. הוא הוצב לחיל השריון, שם הוכשר כתותחן טנק והיה בין המצטיינים בירי למטרה. את רוב תקופת שירות-החובה שלו עשה חיים בסיני. היו אלה שנים של חיים בתנאי-שדה, באקלים קשה. אולם איש מחבריו וממקורביו של חיים – איננו זוכר כי התלונן אי-פעם. הוא ידע תמיד להפיק תועלת וסיפוק מכל מצב שנקלע אליו והיה שמח בחלקו. כאשר היה בא הביתה לחופשות, אחת למספר שבועות, סייע תמיד להוריו בטיפול בענייני הבית. בעיני שכניו נראה תמיד כסמל של בן מסור להוריו ולבני משפחתו. במיוחד אהב לבוא לפגישות התכנסות של בני המשפחה. הוא היה יושב לו בפינה, מקשיב לספורים מהווי המשפחה – נהנה ושותק. שבועות אחדים לפני פרוץ המלחמה, באה אמו לביקור ביחידתו במסגרת מבצע ביקורי הורים בבסיסי צה"ל. חיים לא ידע את נפשו מרוב אושר. הוא התרוצץ עם אמו, הראה לה כל דבר מעניין בגזרה ואף הצטלם אתה יחד. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, היה חיים בין חיילי יחידות השריון שהתפרשו בגזרה המרכזית של החזית בסיני. בקרב-השריון הגדול שהתחולל ביום י"ט בתשרי תשל"ד (14.10.1973) נפגע הטנק שלו והתלקח. חיים נפצע קשה והועבר לבית החולים, שם נפטר כעבור שעות אחדות. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשקלון. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.