ברנע, שלומית

בת נעמי ויוסף, נולדה ביום כ' באייר תשכ"ה (22.5.1965) בגבעתיים. שלומית החלה בלימודיה בבית-ספר יסודי בגבעתיים, שם למדה חמש שנים. כשעברה עם הוריה לגור ברמת השרון היא המשיכה בלימודיה, עד שסיימה את בית-הספר התיכון המקיף במגמת ביולוגיה. שלומית הייתה נערה ערה וכשרונית. היא אהבה מוסיקה, ג'אז ובלט, ולמדה בלט בבית-ספר "בת-דור". בנובמבר 1983 התגייסה שלומית לצה"ל, ושירתה בחיל המודיעין. היא השתלמה בקורסים מקצועיים אחדים, וביוני 1984 הועלתה לדרגת רב"ט. שלומית הוצבה כמדריכה בחיל המודיעין, ורכשה בעבודתה את אהדת הממונים עליה ביחסה החביב לסובבים אותה, בחוכמת החיים ובאהבת החיים שהיו בה. ביום 17.10.1984, בחג הסוכות, יצאה שלומית לחופשת חג קצרה. במוצאי שמחת-תורה, כ"ג בתשרי תשמ"ה (19.10.1984) חזרה מבילוי לביתה. ברחוב בני-אפרים בתל-אביב התנגשה המכונית שבה נסעה בעמוד, המכונית התהפכה ושלומית נהרגה. בת 19 שנים היא הייתה במותה. שלומית הובאה למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. היא השאירה אחריה הורים ואח. מפקד יחידתה כתב עליה, במכתב תנחומים למשפחתה: "רב"ט שלומית ברנע, עץ רענן שהתחיל להשריש שורשים ביחידה, נגדע באופן פתאומי ומדהים. לפני כשלושה חודשים היא הגיעה ליחידה והשתלבה במהירות, כשתכונות אופי בולטות מובילות אותה בתפקידה. היא הצטיינה ביחס אנושי לכל הסובבים אותה, ביוזמה, ביכולת להבחין בין הטפל והעיקר. היא הייתה בעלת מעוף, דמיון רב ושנינות רבה. ומעבר לכול – הייתה בה אהבת חיים"