ברנס, יונתן (יוני)
בן קלוד ופייר. נולד ביום ה' באדר תשכ"ח (5.3.1968) בחולון, בן שני למשפחה בת שלושה ילדים. יונתן נקרא על שמו של יונתן זורע (בנו של האלוף מאיר זורע), טייס חיל האוויר, שנפל ברמת הגולן במלחמת ששת-הימים. האלוף זורע היה סנדקו בברית-המילה. יונתן למד בבית-הספר 'שפרינצק' בחולון. בהיותו בן 14 עברה משפחתו להתגורר בפרדס חנה. הוא המשיך לימודיו בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה ולאחר שנה עבר ללמוד בבית-הספר 'מבואות-ים' במכמורת, במגמת חובלים. בסיום שנת הלימודים יצא יונתן להפלגה במסגרת תוכנית הלימודים. יונתן היה ספורטאי מעולה, עסק בריצות ארוכות, היה אלוף הנוער בהליכה מהירה וכן השתתף במכביה. בתחילת חודש נובמבר 1986 התגיס יונתן לשירות חובה בצה"ל. הוא ביקש ללכת בדרכי אביו והתנדב לשרת בחטיבת הצנחנים. במהלך הטירונות נפצע יונתן בכתפו והיה אמור לעבור ניתוח. הפרופיל הרפואי שלו הורד ל- 64 ולפי הוראת הרופא היה עליו להפסיק כל פעילות גופנית. יונתן התעקש להישאר במסלול הלוחם עד סיום הטירונות. הוא פנה לוועדה רפואית-חריגים על-מנת לקבל אישור לחזור למסלול לוחם, לא ויתר על היציאה למסע הכומתה ובהמשך יצא אף לקורס צניחה. יונתן שובץ זמנית במחלקת המודיעין של הגדוד ועבר עם יחידתו לצפון הארץ. זמן קצר מאוד לאחר שהצטרף ליחידה, התרחש אירוע 'ליל הגלשונים'. יונתן גילה תושיה, יוזמה, אחריות והתמצאות בהפעילו את זרקור היחידה, למרות שנמצא בגזרה שכלל לא הכיר. בהמשך צורף יונתן למחלקת המבצעים של הגדוד. הוא התבלט בחיוניות רבה ובמהירות תגובה, וגילה עירנות רבה ודבקות במטרה. ביום 20.1.1988 נתקלה יחידתו בחוליית מחבלים. יונתן, שכלל לא היה אמור לצאת לשטח, התנדב להיות קשר המג"ד. כאשר עסק בארגון מכשיר הקשר על גבו, נפגע קשה מאוד בראשו. הוא הועבר במסוק לבית-החולים רמב"ם, אך ניסיונות הרופאים להצילו לא הועילו. לאחר ארבעה ימי מאבק, ביום ה' בשבט תשמ"ח (24.1.1988), נפטר יונתן מפצעיו. יונתן הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בפרדס חנה. על מצבתו נחקק "נפל בקרב על הגנת ישובי הצפון". הותיר אחריו הורים, אחות – אילנה, ואח – אדם. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "יונתן התנדב לשרת בצנחנים למרות מגבלותיו הרפואיות. היה חייל בעל מרץ רב, מקובל על חבריו ומגלה אכפתיות בנעשה בסביבתו". במכתב תנחומים מאת מפקד היחידה נכתב, בין השאר: "יונתן היה לכל חבריו אדם מיוחד. ידע ליזום ולקחת על עצמו אחריות. יונתן עשה הכל באהבה, אמונה והתלהבות גדולה. אתם איבדתם בן יקר ואהוב אותו גידלתם וחינכתם, אנחנו איבדנו חבר אהוב ויקר". ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו באחד מיערות הקרן-הקימת-לישראל. אחד מחבריו הוציא לאור חוברת שירים לזכרו של יונתן. נער ונערה מצרפת הוציאו תקליטור עם שירים לזכרו. התקליטור נמכר בצרפת וברווחיו הוקם אולם התעמלות בכפר הילדים 'נוה מיכאל' בפרדס חנה.
