ברנובסקי, דב

בן שרה וחיים-צבי. נולד בשנת 1906 ברוסיה. משפחתו היתה דתית ועסקה בחקלאות. בהיותו בן שבע עזבה משפחתו את רוסיה והשתקעה במושבה שייסד הברון הירש בקפריסין. בשנת 1927 עלה לארץ-ישראל. תקופה מסויימת גר בתל-אביב וכאשר עלתה על הקרקע בבית-שערים קבוצת עולים מיוגוסלביה, הצטרף דב אליהם. דב היה בחור עליז, תוסס ובעל שאיפות נרחבות לעתיד, חריף מוח ונועז. היה מכונאי של מכונות חקלאיות ובעל ידע רב במסגרות. היישובים היהודיים המבודדים בעמק יזרעאל סבלו מהתקפות חוזרות ונשנות של מתנכלים ערבים. הנשק שבידי היהודים היה מועט ביותר ודב, שהיה חבר ב"הגנה", החל לייצר פצצות פרימיטיביות במסגריה ליד ביתו. פרעות אב תרפ"ט שהתחוללו בארץ עוד הגבירו את חשיבותן של פצצות אלו ודב הגביר את קצב ייצורן. ביום ד' באלול תרפ"ט (9.9.1929) התפוצצה פצצה כזאת בידו. כף ידו נקטעה ורסיס אחד חדר לחזהו. מפחד הבריטים הועבר תחילה לנהלל ורק לאחר שהטיפול במקום לא הועיל וחומו לא ירד, הועבר לבית-חולים בחיפה, אולם מאוחר מדי. ביום י' באלול תרפ"ט (15.9.1929) נפטר דב מפצעיו וכדי למנוע חקירת הבריטים על נסיבות מותו, הובא למנוחת-עולמים בקבר אחים של קדושי מאורעות תרפ"ט. לאחר זמן הוקמה מצבה נפרדת במקום. השאיר הורים, שלוש אחיות, ושלושה אחים.