ברנדס, משה

בן זיסל ושלום. נולד בשנת תרנ"ב (1892) בקמניץ-פודולסק שברוסיה למשפחת חסידים, אמידה ומכובדת. בילדותו התחנך ברוח המסורת וספג ערכי החסידות. תחילה למד בחדר, אחר-כך בישיבות, ועם זאת השתלם בלימודים כלליים. בהיותו בן עשרים נרתם לעזרת אביו בעסקים ובהם בלט במרצו הרב וביושר לבו. בגיל 24 נתייתם מאביו ומאמו ואז הטיל על עצמו את עול פרנסת אחיו. כל שנות בחרותו נשא את נפשו לעלות לארץ ישראל ובשנת 1921 הגשים משאת-נפשו זו. בבואו לארץ השתקע בירושלים ופנה לעסוק בענף הבנייה. הוא התבלט ביחסו החם לפועלים שהעסיק בענף, גילה הבנה לדרישותיהם וטרח להיטיב את מצבם. עם פרוץ מאורעות תרפ"ט השתתף משה בהגנת מקום מגוריו, היא שכונת תלפיות שבדרום העיר. בשבת, י"ח באב תרפ"ט (24.8.1929) לפנות בוקר, בצאתו מאחד הבתים שבו עמד כל הלילה על המשמר, פגע כדור בבטנו. הוא הוחש לבית החולים "הדסה" אך למרות מאמצי הרופאים להציל את חייו הוציא את נשמתו. הוא הובא למנוחות בהר הזיתים. הניח שני אחים ושתי אחיות. שמו הונצח ב"יזכור, קדושי אב תרפ"ט" וב"מלחמה ושלום בא"י".