ברנדלר, בן-ציון הכהן (בני)
בן ברוניה ומשה הכהן, נולד ביום ח' באדר תשכ"ה (10.2.1965) בתל-אביב. בן ציון למד בתלמוד תורה "זכרון מאיר" בבני ברק, ואחר-כך בישיבת "משכן יעקב" בחיפה. שם הוא פגש בחברים חדשים, שהציעו לו ללמוד בישיבת הסדר, והוא עבר לישיבת "שילה" בשומרון ולישיבה בימית. בן ציון, שנקרא בפי כול – בני, גדל בשכונת "ישמח משה", שליד קריית אונו. הוא היה נער בלונדיני גבוה וחייכן. מגיל 14 לחם בני באופן פעיל למען ארץ-ישראל השלמה. הוא השתתף כמעט בכל התנחלויות הראווה בחברון, בקריית ארבע ובימית. בני אהב לטייל בארץ והכירה היטב. בהיותו בן 17, הוא רצה להתגייס לצה"ל, ועמד על דעתו למרות אי-ההסכמה של הוריו. בני ביקש להתנדב ל"גולני" מתוך אמונה, שבחיל-הרגלים יתרום את חלקו המרבי, אך הוצב לשרת בחיל השריון. בחופשות מן הצבא הוא היה מצטרף לפעולות הפגנתיות של "גוש אמונים". מאהבתו לארץ-ישראל הגיע בני לימית בתקופה הסוערת של פינויה, כחבר "התנועה לעצירת הנסיגה מסיני". דעותיו הפוליטיות היו קיצוניות. הוא האמין, שיש לעכב את הנסיגה מימית וכל פעולה קטנה, כביכול, יכולה לסייע בכך. במחצית השנה האחרונה לקיומו של חבל ימית בשליטת ישראל, היה בני ממקימי ההתנחלויות חצר-אדר ומעוז-הים, ובחודש האחרון לפינוי חבל ימית הוא פונה בכוח מן ההתנחלויות כמה וכמה פעמים. הוא למד בישיבת ההסדר בימית, וכשעברה הישיבה לנווה דקלים, הצטרף לתלמידיה. חלומו היה להיות חקלאי בן תורה בארץ-ישראל. הוא ראה בכך זכות גדולה. בני שש אלי ויכוח, כי באמצעותו היה הופך בדברים ומבררם אף לעצמו ומשיב על שאלות העסיקו אותו. "הוא היה אידיאליסט ללא תקנה", כתבה עליו חברה בחוברת שיצאה לאור לזכרו. בתקופת חייו האחרונה, שירת בני בלבנון בגיזרה המזרחית כנהג טנק. הוא עמד להשתחרר מצה"ל שבועיים לפני תום שירותו, כדי לעזור לאביו החולה בפרנסתו – שיווק ספרים ותשמישי קדושה לחגים. הוא נפל יום לפני שחרורו, כאשר התנדב לאבטח חוליית שב"כ, שיצאה לאסוף מידע מודיעיני בכפר מג'ד-אל-בלחיס בלבנון. לעבר החולייה ומאבטחיה נורה צרור יריות מן המארב. בני נפל בקרב ביום כ"ז באלול תשמ"ד (23.9.1984), בהיותו בן 19 שנים, והובא למנוחת-עולמים בהר הזיתים בירושלים. שר הביטחון יצחק רבין כתב למשפחה: "בן ציון היה חייל שהתבלט בהתנהגותו הבוגרת והמופתית, בעל עקרונות, לוחם וחבר מסור". הוא הניח אחריו הורים, ארבעה אחים ואחות שנולדה בשנת 1990. ספר תורה שנכתב לזכרו וספריה תורנית הוכנסו בישיבה "ימית" שבנווה דקלים בחוף עזה
