ברנדוין, דוד

בן חיה ויחיאל, נולד ביום כ"ו בסיוון תרפ"ו (8.6.1926) בתל-אביב, בה עברו עליו ימי ילדותו. אחרי סיימו כיתה ב' עבר עם הוריו לכפר אז"ר ושם המשיך את לימודיו. הוא קיווה להמשיך בבית-ספר תיכון בשכונת בורוכוב, אך המצב החומרי הקשה של ההורים אילצהו להפסיק את לימודיו ולעבור למלאכה (מכונאות). הוא עבד בסרפנד (צריפין) במוסכי הממשלה הבריטית ואת ערביו הקדיש ללימודים. משם יצא להכשרה בקיבוץ אשדות יעקב, הצטרף לפלמ"ח והשתתף בפעולת פיצוץ הגשרים. ב-29 ביוני 1946 ("השבת השחורה") נלקח עם שאר העצורים לרפיח והיה עצור שם. אחרי שחרורו, עוד בטרם הספיק להיפנות ללימודיו, באה החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, ולא ארכו הימים והוא הצטרף לחבריו בהגנת המולדת. בית הקרן-הקיימת שליד בית דגן (סמוך לתחנה המטאורולוגית כיום) ניצב על הכביש לירושלים ושימש כעמדת משמר לאבטחת התחבורה. הערבים נהגו לתקוף את הבית, בדרך כלל על-ידי גילגול חבית חומר נפץ מרכב שחלף לידו. באחת מהתקפות אלה נפל על משמרתו ביום כ"ג בטבת תש"ח (5.1.1948). דוד הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.