ברמן, אלתר

בן אטל ושמחה, נולד בחודש פברואר 1927 בעיר קלושין, פולין. עד לפלישת הנאצים למד בבית-ספר עממי ויצא בשלום מזוועות הכיבוש והשואה. עם גמר מלחמת-העולם סיגל לו מקצוע: עיבוד עורות והתכונן לעלייה. אלתר עלה על אוניית מעפילים שנתפסה, הועבר לקפריסין ובמרס 1947 שוחרר ועלה לארץ. הוא שהה באבן יהודה, עם נוער "ניצנים", שהתעתד לעלות להתיישבות עצמאית. בינתיים פרצה מלחמת-העצמאות, אלתר צורף לכוחות המגן ונלחם בנגב. להוריו שנשארו בגרמניה וחיכו לתור עלייתם כתב מכתבים נלהבים על הארץ ועל מלחמת-העצמאות. "מוטב שאפול כגיבור פה, ולא אמות בגרמניה בלי לדעת על מה". אלתר נפל בנירים ביום כ"ג באב תש"ח (28.8.1948) ונקבר בצאלים. חודשים מספר אחרי נופלו הגיעו הוריו לארץ. ביום ט"ו באייר תש"י (2.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.