ברמן, אלישע

אלישע, בן שרה ומרדכי, נולד ביום ח' באייר תש"ז (28.4.1947) בתל-אביב. הוא החל ללמוד בבית-הספר היסודי "יהלום", ברמת-גן והמשיך בבית-הספר היסודי "בארי" בבאר-שבע. אחרי כן למד בבית-הספר התיכון-מקיף א', בבאר-שבע. בן חמש שנים היה אלישע כאשר מת עליו אביו, לאחר מאבק ממושך ומכאיב במחלה הממארת. כך עברו עליו שנות ילדותו הראשונות, שרוי בלא אהבתו וידו המכוונת של אביו. לאחר שנים של מאבקים וקשיים, שהם מנת חלקה של אלמנה בחיי היום-יום, התגברה אמו של אלישע על הכאב והשכול, ונשאה בשנית. המשפחה עברה להתגורר בבאר-שבע ושם החל אלישע את ילדותו כמו מחדש. הוא נקשר באהבה אל העיר ואל אנשיה ולא נטש אותה עוד עד יום מותו. בבית-הספר היה אלישע אהוד ומקובל על מוריו ועל חבריו לספסל הלימודים. תוך זמן קצר רכש לו ידידים רבים והפך למנהיגה של החבורה שהתרכזה סביבו. הוא נתברך בכשרונות של מנהיג מלידה. חברים אהבו לשתף אותו בחוויות העוברות עליהם ולמדו להעריך את דעותיו ואת עצותיו. אלישע ידע להאזין ואף להעניק את מלוא תשומת-לבו לאיש שיחו. חבריו הרגישו כי באמת ובתמים הוא משתתף בכל העובר עליהם, והוא מצא בלבו פינה מיוחדת לכל אחד מהם. גם בני משפחתו נהגו לפנות אליו בבקשת עצה או בקביעת החלטה. הכל ידעו להעריך את דעתו השקולה ואת יכולתו לנתח כל מצב בבהירות ולהסיק מסקנות פשוטות ונכונות ביותר. אלישע היה בן מסור ואוהב למשפחתו, ונהג לבלות הרבה משעות הפנאי שלו בחיק המשפחה והיה משתף את בניה בלבטיו ובשמחותיו. הפעם הראשונה שנפרד מהם לתקופה ממושכת של ממש, הייתה כשהתגייס לצבא. אלישע גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1965 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות, עבר קורסי-יסוד במקצועות השריון והשתלם כנהג טנק וכתותחן. הוא הצטיין במילוי כל התפקידים שהוטלו עליו והיה מבצע בקפידה ובדייקנות את כל ההוראות. הוא הצטיין ביזמה וביכולת ביצוע, ועל-כן נשלח לקורס מפקדי טנקים אחרי תקופה קצרה יחסית. הוא עבר את הקורס בהצלחה וחזר ליחידתו. כשם שהיה חייל מעולה, כך נהיה למפקד מוכשר, שידע לשלב יחסי-ידידות עם הטלת מרות. לאחר תקופת שירות נוספת, נשלח על-ידי מפקדיו לקורס קצינים. גם קורס זה סיים בהצלחה מרובה וזמן-מה נשאר אפילו להדריך בבית-הספר לשריון. תחילה היה מדריך ואחר כך ראש מדור. בחוות-דעת תקופתיות, הנהוגות לגבי קצינים בצה"ל, זכה אלישע בהערכות טובות מהרגיל. מפקדיו העריכו אותו כקצין בעל כושר שליטה ומנהיגות, יציב במצבים קשים, מסור ואחראי בביצוע משימותיו וכבעל תפיסה מצוינת וידיעה מקצועית רחבה. למרות הצלחותיו החליט אלישע להשתחרר בתום תקופת שירותו הסדיר. בשנת 1968 שוחרר אלישע מהשירות הסדיר והחל לעבוד בכור הגרעיני, כמפעיל כורים. כעבור שנתיים נשא לאישה את חדוה, חברתו, וברבות הימים נולדו להם שני בנים. חודשים אחדים לאחר נישואיו עזב אלישע את עבודתו בכור הגרעיני ונתמנה מנהל אדמיניסטרטיבי במשרדו של מהנדס. במלחמת יום הכיפורים השתתף אלישע בקרבות הבלימה הקשים נגד הסורים ברמת הגולן. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), במהלך קרב שריון, נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו אישה ושני בנים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.