ברכה, יצחק

בן אנג'ל ודוד. נולד ביום י"ב בניסן תש"ד (13.4.1946) בסוריה. בשנת 1951 עלה לארץ עם משפחתו. יצחק היה בחור חייכן, אופטימי, בעל חוש הומור, חברותי ונעים הליכות – כך העידו עליו חבריו, ועם זאת מופנם היה בכל הקשור בחייו הפרטיים. בתחילת פברואר 1964 גויס יצחק לשירות חובה בצה"ל. לאחר שחרורו מצה"ל עשה תקופה מסוימת בצי הסוחר. באותה עת נשא לאישה את חוה, ונולדה בתו אלונה. בשלהי ספטמבר 1990 נקרא לשלושים ימי שירות מילואים ואת השירות הזה ביצע בגשר 'אדם' באבטחת המקום. ביום כ' בתשרי תשנ"א (9.10.1990) נפל יצחק בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר סמיר שליד חיפה. הותיר אחריו בת – אלונה, שני אחים – אבינועם ומשה, ואחות – לאה. בן ארבעים-וארבע היה במותו. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, בין השאר: "יצחק ז"ל שירת ביחידתנו יותר משנתיים, ושימש תמיד דוגמה ומופת לשאר אנשי היחידה. שלוותו, סבלנותו וחיוכו החביב היוו תמיד תעצומות כוח לחבריו".