ברי, גדעון (גרג)
בן פטרישה ואדוארד, נולד ביום כ' בחשוון תשכ"ב (30.10.1961) בקליפורניה שבארצות-הברית. הוא היה הבן הבכור במשפחה שלה שלושה בנים. ילדותו עברה עליו בבית חם ואוהב. את לימודיו התיכוניים השלים בעיר הולדתו. הוא אהב ספורט, בעיקר שחיה, ולתחביבו זה הקדיש הרבה זמן ומרץ. כנער לא היה בעל השקפות ציוניות, אך באוקטובר 1979 נשתנה מהלך חייו, כאשר הצטרף לקבוצה שיצאה במסגרת מבצע של הסוכנות היהודית לביקור בארץ. קבוצתו התנדבה לעבוד בקיבוץ והוא נשלח לגליל התחתון, לקיבוץ גזית. שישה חודשים שהה שם, ובתקופה זו השתנתה השקפת עולמו. הוא אהב את חיי הקיבוץ ואת החברים שאיתם עבד ובילה. כשחלפה מחצית השנה והקבוצה שבה לארצות-הברית, חזר גם גדעון למשפחתו, כדי להמשיך את לימודיו באוניברסיטה. שאיפתו הייתה ללמוד יחסים בינלאומיים, אבל געגועיו לארץ ולחבריו בקיבוץ גברו, ובלי כל הודעה מוקדמת חזר והופיע יום אחד בקיבוץ גזית. הוא קיווה להתקבל ללימודים באוניברסיטת חיפה ונקרע בין שאיפתו לחיות בקיבוץ ובין רצונו ללמוד. בינתיים שינה את מעמדו החוקי, נרשם כעולה ואומץ על-ידי משפחה בקיבוץ. גדעון התחבב על הכל, על משפחתו המאמצת ועל חבריו. הוא אהב את הבריות – בעיקר כרוך היה אחרי ילדים והם השיבו לו אהבה. באוגוסט 1981 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל שהתארגן בקיבוץ. אותו זמן הרבה גדעון לשוחח עם חבריו על רצונו לתרום לצה"ל ולבטחון המדינה. הוא עבר קורס טירונות, השלים בצה"ל קורס מתקדם בעברית והוצב כמקלען ביחידתו, יחידת נח"ל מוצנח. באביב 1982 קיבל אישור ממפקדיו לצאת לביקור משפחתי בארצות-הברית, אולם הביקור לא יצא אל הפועל. פרצה מלחמת שלום הגליל וגדעון עלה עם יחידתו לחזית בלבנון. ביום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982) לחם בגיזרה המרכזית, ליד עין-זחלתא. מארב סורי, שהיה מבוצר בעמדות, פתח באש ופגע בטנק. גדעון, יחד עם מפקדו וחובש פלוגתו, חשו לחלץ את החיילים שנלכדו בטנק הבוער, אך הסורים המשיכו להמטיר אש גם עליהם והם נפגעו. גדעון נהרג. בן 20 היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות בקיבוץ גזית. השאיר אחריו הורים ושני אחים. שר הבטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "טוראי גריגורי ברי נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל במבצע שלום הגליל בלבנון, כשיצא לפעולות חילוץ. היה חייל מצוין, שקט, צנוע ובעל חיוך תמידי". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "בנכם היקר נפל בנסיון נועז לחלץ את מ"פ הפלוגה, רס"ן יצחק חלי ז"ל, שנפגע דקות מספר לפניו. גדעון היקר היה אהוב מאוד על חבריו בגרעין ובגדוד. היה ידוע במזגו הנוח והשקט, אהב לסייע לחבריו בכל שעה ובכל מצב".
