בריק, יונה

יונה, בן גרטי ומרדכי, נולד ביום ב' בסיוון תשי"ד (3.6.1954) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "הרא"ה" והמשיך בלימודיו בישיבה התיכונית "פרחי אהרון" בקרית-שמואל. יונה היה תלמיד חרוץ ושקדן, מתמיד ומעמיק, שידע ללמוד להנאתו והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה חבר בתנועת "בני עקיבא" וחובב ספורט, שאהב בעיקר כדורסל ואתלטיקה קלה. יונה היה עלם אופטימי ועליז, שמח וחייכן, שרוחו תמיד טובה עליו. הוא נהג בפשטות ובצניעות, לא היה בררן ותמיד מוכן היה לעזור לזולת. הוא היה נדיב-לב ורחב-יד, חברותי ונוח לבריות. בקרב ידידיו נודע כאדם מכניס אורחים ואיש שיחה נעים, מלא מרץ ושופע חיוניות. מעולם לא השתעמם ותמיד מצא לו עיסוקים לענות בהם. הכל אהבוהו וכבדוהו על שהיה גלוי-לב ואיש-אמת, יישר-דרך ובעל-מצפון. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב. יונה גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון". הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, וחבר נאמן ששימש דוגמא לחבריו ביחידה במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב מכתבים הביתה כדי למנוע מהם דאגה מיותרת וחשש לשלומו. במלחמת יום-הכיפורים לחמה יחידתו בחזית ברמת-הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפל יונה בקרב באזור תל-פארס. תחילה נחשב כנעדר. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יונה היה חייל טוב ומסור, מילא את כל המוטל עליו בנאמנות, והיה אהוד על מפקדיו ועל חבריו".