בריקמן, ד”ר גד (גרהרד)

בן הלנה והארי, נולד ביום י"ד בשבט תרס"ט (5.2.1909) בברלין, בירת גרמניה וקנה לו השכלה גבוהה. מנעוריו השתייך לתנועת "תכלת-לבן" ולאגודת-הספורט "בר כוכבא" והצטיין באתלטיקה קלה. גד למד כימיה באוניברסיטה בברלין והוכתר בתואר דוקטור. לאחר עלייתו לארץ ב-1933 הצטרף ל"הגנה" ועבד בצבעות עד שקיבל משרה במעבדה של "הדסה" בתל-אביב, בה התמסר למחקר בפרמקולוגיה. בשנת 1942 נקרא לירושלים, להשתתף בהקמת המחלקה הפרמקולוגית שבאוניברסיטה העברית ושם הצליח להקים מעבדה מעולה והצטיין בכושר ארגון ובחקירה מדעית. היה איש-מדע מובהק ומחקריו פורסמו בעיתונות המקצועית הבינלאומית. משהתחילה מלחמת-העצמאות ומפקדי ה"הגנה" גויסו לשירות, יצא ד"ר בריקמן למלא תפקיד של מפקד-קטע בירושלים. הוא השתתף בכיבוש קטמון והמושבה הגרמנית, פיקד על המגויסים שחנו במנזר סן-סימון ואחרי-כן היה מפקד שכונת מקור חיים. יומיים לפני היכנס ההפוגה השנייה לתוקפה, ביום ז' בתמוז תש"ח (14.7.1948) יצא בראש כיתה ממקור חיים לתפוס בית בדרך לבית-צפאפה. בהתקדמותו המהירה עלה על מוקש, נפצע ומת באותו לילה. נקבר בשייח'-באדר א'. השאיר אחריו אישה, פרידה, ושתי ילדות. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.