בריל, יוסף (‘יוסי’)
בן איזידור ורחל. נולד ביום כ"ו בתשרי תשט"ז (12.10.1955) בסנטיאגו, בירת צ'ילה. כבר בגיל חמש נכנס יוסי (אז: ג'יוסה) לבית-הספר היסודי ונחשב כתלמיד מצטיין של כיתתו. גם באופיו ובהתנהגותו התבלט לטובה כבר מגיל צעיר וזכה פעמיים, מטעם בית-הספר, במדליה – כפרס על גילוי היחס החברי ביותר בכיתה. יוסי גדל בבית יהודי חם, וכאשר מלאו לו שבע שנים הצטרף לתנועת- הנוער 'דרור'. ארבע שנים לאחר-מכן היה לחבר מסור של 'הנוער הציוני' במקום. כשסיים את לימודיו היסודיים, עבר לבית- הספר התיכון – 'הגימנסיה הלאומית' – אחד ממוסדות-החינוך בעלי הרמה הגבוהה ביותר בצ'ילה. גם במוסד זה הוסיף לעשות חיל בלימודיו. בתחילת שנת 1971 התחבר יוסי אל קבוצת נערים, שעשתה דרכה לארץ באמצעות 'עליית- הנוער'. נערים אלה היו חבריו הטובים עד ליום-מותו. תחילה למד יוסי באולפן של 'עליית- הנוער' בקיבוץ רשפים שבעמק בית-שאן. התקשר לקיבוץ וראה בו את ביתו. משם נשלח למוסד החינוכי 'גלבוע' שבבית-אלפא, ובו עמד, לאחר שנתיים, בבחינות-הבגרות. בינתיים עלתה, בעקבותיו, גם משפחתו לארץ. תנאי ההתאקלמות בקיבוץ ובמוסד החינוכי לא היו קלים לגבי נערים שבאו מן היבשת הרחוקה וחיו בה בתנאי-רווחה ובתפנוקים. אולם, בעוד שכמה מחבריו הרבו להתלונן, גילה יוסי כושר-הסתגלות מופלא, והתגבר בנקל על הקשיים. הוא ביקש להצליח וליהפך לחלק בלתי-נפרד של הסביבה החדשה. היה נער צנוע, ביישן, ולא עשה כל ניסיון להתבלט בקרב החבר'ה. עם-זאת, ידע לשמור על זכויותיו. יוסי היה חובב נלהב של מוסיקה. כן עסק בתחומי-אמנות שונים, כגון: ציור ועבודות-יד. שאיפתו היתה לרכוש השכלה גבוהה באוניברסיטה והכין את עצמו למטרה זו. יוסי גויס לצה"ל בראשית פברואר 1974. תחילה הוצב לחיל-השריון ועבר שם את הטירונות. לאחר-מכן עבר לחיל-האויר והשתלם בקורסים להפעלת מערכות-קשר, מקצוע שעסק בו בקביעות. עלה לדרגת רב"ט. עבר גם קורס לנהגות ופרק-זמן קצר הועסק כנהג. היה חייל מסודר וממושמע – "אחד הבחורים המוכשרים והחביבים על כולנו" – כדברי מפקדו לאחר מותו. ביום כ"ג בשבט תשל"ו (25.1.1976) היה קרבן לתאונה ונפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון-לציון. השאיר אחריו הורים, אחות ואח
