ברייטנר, שמחה-יצחק

שמחה-יצחק ("איציש"), בן מגדה ואהרון-יהודה, נולד ביום ו' באלול תשי"ב (27.8.1952) בחיפה. הוא למד תחילה בבית-הספר "אורים" ואחרי-כן בבית-הספר "יבניאלי" בקרית אליעזר, וסיים בבית-הספר היסודי "הגבעה" בטירת הכרמל. את לימודיו העל-יסודיים סיים בבית-החינוך התיכון "תיכון חדש" בחיפה, במגמה הריאלית. יצחק היה תלמיד חרוץ ושקדן. הוא התעניין בתחומים רבים והרבה לעיין ולהתעמק במקורות היהדות. היה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא ביקש לו דרך חיים שתהלום את שאיפותיו ואת אמונתו ונמנה עם מייסדי חוג הנוער של היהדות המתקדמת בקהילת "אור-חדש" בחיפה. יצחק היה חובב ספורט והיה נלהב מאוד לשחייה, ובזמנו השתלם בקורס למצילים חובבים והוענקה לו תעודה של מציל-חובב. הוא היה רציני בגישתו לחיים. דעותיו היו מגובשות וברורות (עדויות לכך נמצאו לאחר כשנתיים בקובץ יומנים ומסמכים שונים), אך כאשר היה בעמידתו על עקרונותיו כדי לפגוע בחבריו, הוא חיפש פשרות ודרכי-ביניים. הייתה בו אהבת-אדם ורצון כן לעזור לזולת. הוא היה טוב לב וידע לעודד בחיוך את חבריו ולהטות אוזן קשובה לידידיו. היה לו סבר פנים טובות, מבטו היה רגוע, שליו ונוסך חמימות. הוא היה ישר-דרך ובעל מצפון, צנוע, נעים-הליכות ועניו. היה בן מסור ואוהב להוריו וחבר מדריך לאחיו. יצחק היה קשור למשפחתו והדבר ניכר ביחסים האידיאליים ששררו במשפחה. הוא התכונן ללמוד בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ולהיות מדריך בחוגי הנוער של קהילת "אור-חדש". יצחק גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון" ובקורס למקצועות השריון. לאחר שנסתיים הקורס, נתמנה למדריך בבית-הספר לשריון. הוא היה חייל אחראי ומסור, הצטיין במילוי תפקידו ושימש דוגמא לחבריו במזגו הטוב ובצייתנותו. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו, מעולם לא התאונן על האימונים הקשים והקפיד לכתוב מכתבים הביתה. ביום-הכיפורים בשעות הערב יצא כוח טנקים מפלוגתו של יצחק לעבר קנטרה. בהתקרב הטנקים לעיר, נפתחה עליהם אש כבדה והטנק שיצחק נהג בו, נפגע ונסוג לשם חילוץ המפקד שנהרג ולשם תיקונים הכרחיים. לאחר יומיים של קרבות קשים נקלע הטנק של יצחק לקרב עז ליד מוצב "חיזיון". צוות הטנק הסתער על האויב ונלחם בגבורה עילאית, עד שנפגע הטנק וכל אנשיו נהרגו. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), מול גשר הפירדאן, נפל יצחק בקרב. תחילה נחשב יצחק לנעדר. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. חברו כתב לזכרו צרור שירים.