בריהון, אסף (אספאו)

בן מברטה ובריהון. נולד ביום י"א בטבת תשל"ז (1.1.1977) בכפר בספנה שבאתיופיה. בהיותו בן שמונה שנים, ערב עליית המשפחה לישראל, נפטר האב. לזכרו, הוסב שם המשפחה מפרדה לבריהון. המשפחה עלתה ארצה במסגרת "מבצע משה" דרך סודן, שם התגוררה באוהלים במשך שבעה חודשים. בהגיעם לישראל שהו כשבועיים בבית מלון באשקלון, והועברו למלון "עדן" בנהריה. אסף למד שם בכיתה א', אך לאחר כשנה קיבלה המשפחה דירת "עמידר" בעפולה עילית ושם קבעה את משכנה. אסף למד בבית- הספר היסודי "מעלות" בעפולה עד כיתה ו'. בשנים הראשונות התקשה במקצת להשתלב בבית-הספר. בגיל שלוש עשרה עבר לפנימיית "תלפיות" ליד חדרה, אך חזר הביתה כעבור שנה בשל געגועיו העזים לאמו ולאחיו. אז גם הפסיק ללמוד, פנה לעולם העבודה ועבד במפעל הפלסטיק "יפית" עד לגיוסו. במובן מסוים חש אסף שעליו ליטול לידיו את תפקיד האב ולתרום מהכנסתו לפרנסת המשפחה. בכך ביטא את רגש האחריות שחש כלפי אמו ואחיו. אסף היה אדם חברותי ויצר קשרים עם נוער ישראלי ותיק ואף עם עולים מאתיופיה שגרו בשכנות. חלומו היה להיות שחקן קולנוע. הוא אהב לצפות בסרטי פעולה בטלוויזיה והזדהה בעיקר עם דמותו של השחקן ון דאם, עד שזה הפך לשמו השני בפי משפחתו וחבריו. אסף עסק גם בספורט, בענפי הקאראטה והכדורסל. במחצית חודש יולי 1995 התגייס אסף לצה"ל ושירת בבסיס של חיל כללי באיזור נהריה. תחילה עבד כטבח ובהמשך, לאחר הכשרה, הוצב בתפקיד אבטחת מתקנים. מפקדיו סיפרו שהיה חייל שקט וממושמע, שביצע את תפקידו באופן מסור ואחראי. ביום כ"ז בטבת תשנ"ו (19.1.1996) נפל אסף בעת מילוי תפקידו. בן תשע עשרה היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בעפולה. השאיר אחריו אם, שני אחים – יוסף ואורי וארבע אחיות – אילנה, זהבה, אורה וזיוה. במכתב הניחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "אסף תואר על ידי מפקדיו כחייל חרוץ ומסור לעבודתו, שהיה מוכן לסייע ולתרום בכל אשר נדרש. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד."