ברזני (סביח שלום), דויד

בן חיה והרב יצחק, נולד בשנת תרפ"ה בעיר כירכוך, עיראק למשפחה אדוקה מאוד. הוא למד ב"חדר" ואף שמע תורה מפי האב. היה חלש בגופו אך שקדן בלימודיו. בשנת 1940 החל ללמוד בבית-ספר כללי ממשלתי, אך מקץ שנת-לימודים אחת עזב את בית-הספר כדי לעזור לאביו בעבודתו בחנות. בשנת 1946 הצטרף לתנועה החלוצית שקמה במחתרת בעיראק. שנתיים התחנך ב"החלוץ", ניסה להעפיל לארץ דרך המדבר, אך נתפס על-ידי שומרי הגבול ואנוס היה לחזור. תקופת-מה שירת בצבא העיראקי. דויד חזר וניסה לעלות ארצה בדרך בלתי-לגלית והצליח. ב-15 במאי 1947 עלה עם חבריו ארצה ובא לאשדות יעקב, ל"גרעין הבבלי". היה שקט מטבעו, התלבט בקשיי הקליטה, אך התגבר ועשה עבודתו במסירות והתערה בחיי הארץ. הוא נשא נפשו ליום שבו תיאחז חברתו בקרקע כגרעין התיישבותי עצמאי. בחודש פברואר 1948 התגייס לחטיבת "גולני" ושירת בגדוד "ברק". הוא השתתף בפעולות ההגנה על בית קשת וביום ה' באדר ב' תש"ח (16.3.1948), נפל בחושו עם כוח תגבורת לעזרת סיור שנלכד במארב אויב ממערב למשק. דויד הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באשדות יעקב. זכרו הועלה בקובץ "חללינו", בהוצאת קיבוץ אשדות-יעקב.