ברזילי, בנימין (חדד)
בן ברכה ויחיא, נולד בחודש תשרי תרפ"ד בעיר צנעא, תימן. בילדותו למד למודי דת ב"חדר" ובהיותו בן שש-עשרה הגיע לארץ- ישראל כ"מלווה" של אחותו וילדיה. בנעוריו היה חבר "בית"ר" ושיחק כדורגל וכדורסל בקבוצת בני-יהודה. את עיקר פעילותו הקדיש לעזרה לעולים החדשים שהגיעו מתימן בימיהם הראשונים בארץ והוא עשה הכול כדי להקל עליהם את חבלי ההסתגלות. משבגר, הצטרף לשורות הארגון הצבאי הלאומי והיה פעיל מאוד, ואף החזיק במחסן ביתו "סליק" נשק של המחתרת. את פרנסתו מצא בעבודות שונות, כגון מסגרות ונגרות, ולימים פתח מכבסה בשותפות עם חבר. היה לו קול נעים ואהב מאוד לשיר. ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) ניסו כוחוח של האצ"ל לפרוץ את קו ההגנה של הלגיון הערבי במבואות העיר הערבית רמלה. הכוח נתגלה על-ידי האויב ובין החללים שנפלו בקרב היה גם בנימין. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. בן עשרים-וארבע היה בנופלו. השאיר אם, אחים ואחיות. אנדרטה לזכרם של לוחמי האצ"ל שנפלו בקרבות רמלה במלחמת-העצמאות ניצבת במבואותיה הצפוניים של העיר ובה מונצח גם שמו של בנימין.