ברוש, פנחס

בן שמחה ומשה, נולד בשנת תשי"א (1951) בפרס. בהיותו בן 7, עלה פנחס עם הוריו לארץ והמשפחה השתקעה באשקלון. פנחס סיים את בית-הספר היסודי "אסף" באשקלון, וכשעברו הוריו לגור בפרדס-כץ, המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-דתי "הגבעה", בבני-ברק, במגמה הומנית. הוא היה חבר ב"בני-עקיבא", ואף הדריך בה. מצעירותו היה פנחס חובב טבע, הרבה לטייל, אהב לצלם ועסק בספורט. הוא היה צעיר תוסס, מלא עליצות, אהב שירה, מוכן היה תמיד לעזור לזולת ומסור למשפחתו. בשנת 1971 התגייס פנחס לצה"ל, השתלם בקורסים מקצועיים אחדים ושירת כאלחוטן בחיל-הקשר. במלחמת יום-הכיפורים הוא סופח ליחידת הנדסה, שהקימה את הגשרים מעל תעלת סואץ. בשנת 1974 שוחרר פנחס מן השירות הסדיר בדרגת סמל. הוא החל לעבוד כפקיד בבנק, נשא לאשה את אורלי ונולדה להם בת – נטע. יום לפני שהתחילו הקרבות של מלחמת שלום הגליל, גויס פנחס והוצב כאלחוטן בנגמ"ש של חיל הרפואה. ביום הקרבות הראשון, ביום ט"ו בסיוון תשמ"ב (6.6.1982), הוא נסע בנגמ"ש במשימה לחלץ פצועים. ליד העיר צור נקלע פנחס למארב מחבלים, נורה בליבו ונהרג במקום. בן 31 שנים הוא היה במותו. פנחס הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו אשה, בת – נטע, הורים, אח וארבע אחיות.