ברוק, חיים (נאו-נאו)

בן יצחק. נולד בי"ט בטבת תרע"ד (7.1.1914) בדיסלדורף, גרמניה. הפרנסה בבית הוריו לא היתה מצויה בשפע. בגיל חמש-עשרה שנה התייתם מהוריו וקרובי משפחה טיפלו בהמשך חינוכו. הוא עבד כעוזר בחנות ונתחבב על הבריות בכשרונו וחריצותו, טוב לבו וישרות דרכו. היה עליז מטבעו וחיבה מיוחדת חיבב את הספורט, בייחוד ספורט המים. שם סירתו "נאו-נאו" דבק בו ככינוי ונשתמר לוגםבשהותו אחר כך בארץ-ישראל. לימים נכנס לתנועת "הבונים" ויצא מטעמה לשנת הכשרה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל ובה הצטרף לקבוצת ה"חוגים" בקיבוץ עין חרוד שליד המעין (לימים בית השיטה). הוא הסתגל יפה לעבודה ונשלח לעבוד בחברת המלח שבעתלית. במאורעות תרצ"ו התגייס להיות שוטר מיוחד וגם לאחר סיום תפקידו במשטרה המשיך בשמירה וגילה בה אומץ-לב. בוקר אחד חזר, רכוב על אופניים, משמירה בבית השיטה אל עין חרוד שבה ישבו עדיין מרבית החברים ובדרכו הבחין בחוט של מוקש. הוא עקף את החוט ומיהר להגיע לעין חרוד מאחר שידע כי בשעה זו עמדה לצאת מכונית עמוסת-חברים לעבודה בבית השיטה. ברכבו בדרך עלה על מוקש שני ונפצע ברגליו ובפניו אך המשיך בדרכו והספיק לעצור את המכונית. למרות היותו פצוע חזר עם המכונית להראות לחבריו את מקום המוקש כדי למנוע אסון. עם עלות תל-עמל (ניר-דוד) על הקרקע בדצמבר 1936 נשלח על ידי הקבוצה לעזרה בשמירה. באחד הימים, בשובו לביתו לאחר ליל שמירה, נורה מן המארב. הכדור פגע בחוט השדרה והוא מת תוך יסורי-גסיסה ממושכים ביום י"א באדר תרצ"ז (22.2.1937). בי"א באדר תש"ח, י"א שנים לנופלו, נערך טקס הסבת השם "עין סחנה" ל"עין חיים", לזכר חיים ברוק; במקום בו נורה חיים הוצבה אבן זכרון ונקבע לוח-שיש הנושא את השם "עין חיים". שמו הונצח גם ב"ספר מאורעות תרצ"ו" ורשימות לזכרו התפרסמו ב"עלים לעבודה" – בטאון הנוער הלומד בארץ ישראל וב"שיטים" – יומן בית השיטה.