ברוצ’ינר, עמיחי

בן מאיר ואסתר. נולד ביום כ"ה במרחשון תש"ז (19.11.1946) בקבוצת ניר עם. בהגיעו לגיל חמש עברו הוריו למושב משמר השבעה (שליד בית דגן), שם עובד האב במכון המרכזי של השירות המטאורולוגי. סיים שם את לימודיו בבית ספר יסודי על שם רמז; לאחר מכן למד בבית ספר מקצועי "אורט" אשר בלוד. למד גם בשיעורי הערב ב"טכניקום". מקצועו היה מסגרות. היה מאוהבי הספורט. הרבה לעסוק בציור בשעות הפנאי. גויס לצה"ל בפברואר 1965 ושירת בחיל הצנחנים. עבר בהצלחה קורס קצינים ולאחר מכן הוצב ל"גולני". מאחר והיה קשור מאד ליחידתו בחיל הצנחנים עשה את כל המאמצים כדי שיוחזר אליה ואמנם בקשתו זו נתקבלה בהתחייבו לשרת שירות קבע כמה שנים לאחר שירותו הסדיר. לפני שסיים את שירות החובה פרצה מלחמת ששת הימים, וביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (6.6.1967), בעת הסתערות על משלטי צומת רפיח, נפל והובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. מפקדיו ציינוהו כקצין חרוץ ומסור שמילא כל תפקיד ביעילות הראויה לשבח. ב"תלמים", ירחון תנועת המושבים בחוברת שהוקדשה לבנים ולחברים שנפלו במלחמה, הועלה זכרו. כתום שנה לנפלו הוציאה המשפחה חוברת בשם "דפים לזכרו של צנחן". כן הוזכר ב"מלחמות הצנחנים" לאורי מילשטיין ודברים עליו הובאו בעלון פלוגה א'.