ברונשטיין, מנשה

בן בתיה ומרדכי. נולד בשנת תרמ"ט (14.6.1889) בזכרון יעקב. לאחר שסיים לימודיו בבית הספר העממי שבמושבה יצא לעבוד ביקב. על אף תנאי העבודה הקשים התמיד בה שנתיים עד שנקרא למשק הוריו ובמשך שנים אחדות עשה בכל המלאכות הדרושות בו. בשנת 1911 נסע אל אחיו ואחותו בפאריס ושם עבד כשנה בבית חרושת. משתכפו געגועיו לארץ חזר אליה והמשיך לעבוד במשק הוריו. עם יסוד אגודת הצעירים המקומית "הגדעונים" היה מן המצטרפים אליה והפעילים בה. בימי מלחמת העולם הראשונה עבד בתחנת הנסיונות החקלאית בעתלית בהנהלתו של אהרון אהרונסון וכשקמה בזכרון יעקב מחתרת "ניל"י" השתלב בה ופעל לקיום הקשר בין אנשי המחתרת ובין אניית-הריגול הבריטית "מאנאגאם". כאשר נתפש אבשלום פיינברג על ידי התורכים ליד אל עריש נשלח מנשה על ידי אהרון אהרונסון לחיפה לנסות ולהשיג את שחרורו של אבשלום. לאחר חשיפת ארגון ניל"י על ידי השלטונות וכיתור זכרון יעקב על ידי חיילים תורכיים לצורך חיפושים וחקירות חמק מנשה עם שניים מחבריו והשלושה הסתתרו בהרים שבסביבה. כעבור זמן חדר למושבה כדי לברר את מצב העניינים, אבל נתפס ולאחר חקירות בעינויים הועבר לכלא בדמשק שם שהה כשנה. בשנת 1918, עם כניסת הצבא הבריטי לדמשק, שוחרר מן הכלא, חזר לחיק משפחתו בזכרון יעקב והתחיל לשקם את משקו ההרוס. עם זאת היה פעיל בענייני ציבור כחבר בוועד החקלאי, בוועד המושבה, בהנהלת בנק הלוואה וחסכון, ועוד. גם היה מעורה בענייני ההגנה וכשפרצו מאורעות 1936 השתתף בפעולות האבטחה והשמירה במושבה. ב-17.5.1939 נסע לחיפה ובעברו באוטובוס מהדר הכרמל לעיר נורתה לעבר הרכב אש מן המארב ומנשה נפגע והועבר לבית החולים "הדסה". כעבור עשרה ימים, בט' בסיוון תרצ"ט (27.5.1939), מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בזכרון יעקב. הניח אם, אשה, שני בנים ושלוש בנות. ועד המושבה הוציא לזכרו ספר ובו תיאור פעליו וקווים לדמותו.