ברונשטיין, אברהם-יצחק

אברהם-יצחק (עדי), בן פרידה וחיים, נולד ביום י"ג באדר תש"ד (8.3.1944), ביסי שברומניה, ועלה עם משפחתו בשנת 1961. הוא למד בבית-הספר היהודי-האידי ביסי ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון כללי בעיר. לאחר שהמשפחה עלתה ארצה, השתלם במשך כשנה באולפן לעברית בקיבוץ רוחמה. ימי ילדותו ונערותו של עדי עברו עליו בצל השואה והחורבן שלאחר מלחמת העולם השנייה. אף-על-פי שהצליח להסתדר יפה בין הגויים בעיר מגוריו, חש היטב את האנטישמיות המושרשת עמוק בחברה הרומנית. לכן היה פעיל במחתרת היהודית, שמטרתה הייתה העלייה לארץ ולימוד העברית. הוא שאף להיות גאה ביהדותו ולהלך בראש זקוף, במדינה שבה לא יהיה נטע זר. בגלל זאת ובגלל בקשה שהגיש לקבלת אשרת-יציאה מרומניה, לא נתקבל ללימודים אקדמיים, אף-על-פי שהיה תלמיד מעולה. הוא לא שכח כיצד הובלו בני עמו לטבח כעדר כבשים וגמר אומר שלא כן יהיה גורלו. הוא נשבע שיקום נגד מרצחים בראש זקוף ובנשק בידו, ואכן כל מהלך חייו כוון לפי תחושה זו. עדי היה גבה-קמה, רחב-כתפיים, בעל קול רוגע וחיוך לבבי. הוא ניחן בשלווה פנימית, ביציבות ובבריאות נפשית משולבים בטוב-לב שופע ובאופטימיות. הוא היה שמח בחלקו, אדיב ומנומס והשכיל לכבד את רצון זולתו ולעזור לכל אדם. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ונרתם לעזרתם בעבודות המשק בכל פעם שהיה מבקרם בכפר-שמאי, מקום מגוריהם. לפני שהתגייס לצה"ל עבד זמן-מה בחברת-החשמל באשדוד. עדי גויס לצה"ל בראשית מאי 1963 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מקצועות טנק "שרמן", התמנה למש"ק טנק "שרמן". אחרי כן השתלם בקורס קציני אג"ם ובקורס קציני שריון והתמנה לקצין הדרכה בבית-הספר לשריון. מפקדיו ציינוהו כקצין יעיל, מסור לתפקידו ולחבריו. הוא שירת במשך כשנה במסגרת צבא הקבע והשתחרר בדרגת סגן, בתפקיד מפקד מחלקת טנקים. כעבור שנה שב לשרת בצבא-הקבע והתמנה למפקד אחד המחנות בצפון, תפקיד בו עשה במלחמת ששת-הימים. לאחר המלחמה ביקש העברה ליחידה קרבית, הוצב ליחידה בבקעת-הירדן ושירת במסגרתה עד מאי 1968. לאחר שהשתחרר בשנית, החליט לחזור לספסל-הלימודים והשתלם בקורס טכנאי-אלקטרוניקה מטעם רשות-פיתוח-אמצעי-לחימה. לאחר שסיימו בהצלחה החל לעבוד במשרד הביטחון. ב-1970 נשא אישה והחל לשלב את עבודתו בלימודי האלקטרוניקה, שעמד לסיים בסוף שנת 1973. הוא השקיע מאמצים רבים בעבודה ובלימודים; חלומו היה להמשיך בלימודי ההנדסה ולהיות למהנדס אלקטרוניקה – אך מלחמת יום-הכיפורים קטעה את כל תוכניותיו. כשפרצה המלחמה, לא נקרא עדי להתייצב, משום שהיה מרותק למפעל בטחוני. אך הוא לא ניאות בשום פנים לעמוד מן הצד בעת כזאת וביום השני למלחמה מיהר להצטרף ליחידת שריון שלחמה ברמת-הגולן. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), נפגע בקרב הפריצה לתוך סוריה במזרעת בית-ג'אן. תחילה הוכרז כנעדר ולאחר שאותרה גופתו, הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה, אב, אם ואח.