ברונר, אילן

אילן, בן אילזה ואפרים, נולד ביום ט"ו בשבט תשי"ב (14.2.1952) בכפר סולד ולמד בבית-הספר היסודי בקיבוץ גבעת-חיים-איחוד. אחרי-כן המשיך בבית-הספר התיכון "גבעות-שרון" וסיים לימודיו במכללה בחדרה. הוא היה תלמיד חרוץ, מקובל ואהוב על מחנכיו ועל מוריו. כולם העריכו את נכונותו לסייע תמיד לתלמידים שהתקשו במקצועות שהוא עצמו הצטיין בהם, במיוחד במתמטיקה ובפיסיקה. בתום-לימודיו יצא אילן לשנת-שירות מוקדמת, להדרכה בקן-הנוער-העובד בטבעון (קרית-עמל), שם הדריך שלוש קבוצות וסייע בהגברת פעילותו הכללית של הקן. הוא היה ספורטאי טוב אבל העדיף שלא להבליט זאת בתחרויות. כן היה בעל כוח-גופני רב, אך לא השתמש בכוחו אלא לשם עבודה. אילן אהב חיות וצמחים והקדיש לאלה הרבה מזמנו, וכן בילה מזמנו הפנוי בנגינה בחליל ובהאזנה למוסיקה קלאסית. בעיקר היו חביבות עליו יצירות של באך, בטהובן ומוצארט. הוא נתברך בחוש-הומור והיה שופע אופטימיות. אילן גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1971 והתנדב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס טען-קשר, נשלח לקורס מפקדי-טנקים ולקורס קציני-שריון וכן סיים קורס קציני אג"ם. לאחר שהושלמה הכשרתו הוצב לחטיבת שריון בסיני בתפקיד מפקד מחלקה בדרגת סגן-משנה. אמר עליו מפקדו: "אילן היה קצין אחראי, ברמה גבוהה ביותר שיכולתי להעלות על הדעת, מעבר לכל סטנדרט מקובל בקרב הקצינים הזוטרים. הוא ביצע כל משימה שהוטלו עליו בשקט וביעילות, ללא-טרוניה ועל הצד הטוב ביותר". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים לחם אילן עם יחידתו ליד מזח קנטרה, בגזרה הצפונית של תעלת-סואץ, במאמץ לבלום את המוני החיילים המצרים שחצו את התעלה. הוא נפגע בשעה שעמד זקוף בצריח-הטנק ועסק בתיקון המקלע שהתקלקל. אילן הועבר לבית-החולים, ושם מת מפצעיו ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אילן ברונר היה קצין טוב, ממושמע, מסור ואהוד. הוא נלחם היטב וללא-מורא. נזכור אותו על חיוכו, טוב-לבו, שלוותו וכושר-עבודתו הנפלא". קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכר בני-המשק שנפלו בקרב ובה הובאו דברים על אילן; וכך כתבה ידידה להורים השכולים: "שמעתי הרבה על אילן; חברים הפוקדים את ביתנו לפרקים, מרבים להזכירו ותמיד אני נפעמת מן האהבה העמוקה שרחשו לו כולם. המילה המבטאת יותר מכל את תכונותיו היא: מלאך;" בבטאון המועצה האזורית עמק חפר, שהוקדש לנופלים מבין תושבי האזור, פורסמה רשימה על דמותו ודרכו על אילן. ביזמת משפחתו ובני מחזורו של אילן, הוקמה בדירת המשפחה תקליטיה על שמו. תקליטיה זו משמשת להשאלת תקליטים לחברי המשק, לחוגים ולהאזנה ולשימוש באירועים חברתיים שונים.