ברומברג, אברהם

בן שרה וחיים, נולד ביום ט"ז בשבט תש"ך (14.2.1960) בזכרון יעקב. את מסלול לימודיו החל אברהם במושבה, בבית-הספר "נילי", וסיים בו שש כיתות. הוא המשיך ללמוד בחטיבת-הביניים, בבית-הספר החקלאי בפרדס-חנה. לאחר מכן עבר אברהם לבית-ספר מקצועי "עמל", בחדרה. הוא השתלם במכונאות רכב, וסיים י"ב כיתות לימוד. אברהם היה בחור חסון, גבה-קומה ורחב-כתפיים, ובנערותו היה פעיל ב"מכבי הצעיר". הוא שיחק כדורגל בקבוצות של חובבים והתעניין בענפי ספורט אחרים. אברהם היה בעל נפש רגישה, והרבה לקרוא ספרים. הוא היה בעל אופי אחראי, מסור, ואהוב על חבריו. כשהתגייס למשמר האזרחי, בהיותו בן 16 שנים לא היה מקרה אחד שהתחמק מן השירות. בשנת 1978 התגייס אברהם לצה"ל. הוא עבר הסבה מקצועית, והיה למכונאי טנקים. הוא הוצב ושירת במחנה שריון ברמת הגולן, וכל תקופת שירותו בצבא עברה עליו באותו מחנה. אברהם אהב את השירות, את הנוף של רמת הגולן, הרבה לטייל באזור, התפעל משפע המים ומיפי הנוף. על שירותו בצה"ל צוין בדוח מפקדיו: "חייל למופת, מוכן לתרום מזמנו הפנוי למען הסובבים אותו, נדיב-לב, בעל יוזמה, אחריות ומסירות". בשנת 1979 הועלה אברהם לדרגת רב"ט. הוא נשלח למבדקי קצונה, ומפקדיו ציינו אותו כבעל נתונים חיוביים. בפועל מילא תפקיד של סמ"ר. ביום י"ט בכסלו תשמ"א (26.11.1980), היה אברהם בדרכו מרמת הגולן לביתו. קבוצת מרצחים התנפלה עליו ואברהם נאבק איתם, עד שנורה בראשו ונשקו נשדד. הוא הועבר במצב קשה לבית-החולים רמב"ם בחיפה. כעבור ארבעה ימים, ביום כ"ג בכסלו תשמ"א (1.12.1980), מת אברהם מפצעיו. בן עשרים שנים הוא היה במותו. במכתב למשפחה, שכתב ראש הממשלה ושר הביטחון מנחם בגין, נאמר: "הוא היה חייל מצוין, חבר למופת ואהוב על כל מי שהכיר אותו". יום לפני נפילתו הועלה אברהם לדרגת סמל. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות בזכרון יעקב, בחלקה הצבאית. הוא השאיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות