ברוך, רפאל-רפי

בן ג'ני וחיים. נולד ביום ל' באב תשכ"ה (28.8.1965) בחולון. למד בבית-הספר היסודי 'זלמן ארן' שבשכונת קרית שרת. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש פנחס איילון בחולון במגמה הריאלית. רפי היה תלמיד חרוץ, שקט וממושמע. מורתו, לאה שביב, מתארת אותו כך: "שקדנותו ועקביותו נודעו לתהילה בקרב התלמידים. בדרך כלל היה שקט בכיתה, אך כשנשאל תמיד ידע את הפתרון הנכון. בוגר בנפשו ובהתנהגותו משאר הילדים". ומעידה מורתו בכיתות ט' וי', טובה אילון: "משך כל השיעור הביט בי בשקט בחיוך מעודד, וליוותה אותי ההרגשה שהנה יש תלמיד שמתייחס במלוא הרצינות למעמדי כמורה (תופעה נדירה בימינו) ומקשיב בתשומת לב רבה לכל הנאמר". והיא מוסיפה: "רפי היה חבר נאמן ומוקף בידידים. היה לו יחס אחראי וענייני לכל אדם ולכל נושא. הוא בלט בצניעותו ובהליכותיו השקטות". רפי היה בן שתים-עשרה כשנפגש ראש הממשלה, מנחם בגין, עם נשיא מצרים, אנואר סאדאת. הוא גילה עניין מיוחד בתהליך השלום וערך מחברת המוקדשת לנושא השלום עם מצרים, השמורה עד היום. הוא אהב את הארץ ואהב לקרוא ולהאזין למוסיקה. רפי היה בעל שיקול דעת ורציני בגישתו לחיים. הדבר נתגלה ביחסו ללימודים, לחבריו ולמשפחתו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, כפי שכתבה מורתו: "חשוב היה לו לראותם רוויי נחת ושבעי רצון". הוא נטל אחריות בטיפול באחותו הצעירה, שהיתה קשורה אליו במיוחד. בראשית פברואר 1984 גויס רפי לצה"ל ונשלח לחיל התותחנים. לאחר הטירונות שירת כשנה בלבנון ולאחר שהשתלם בקורס מקצועי ובקורס מפקדים, הוצב לבסיס הטירונים של החיל בתפקיד מ"כ. הוא עשה שם דרך ארוכה עד הגיעו לתפקיד רס"פ. רפי היה אהוב מאוד על פקודיו. הם כינוהו 'רפול החייכן', וכך כתבו לו בסיום מחזור טירונים, שבו שימש סמל מחלקה: "אין מלים בפינו להודות לך על הפיקוד הנפלא, הטיפול האישי לכל חייל בנפרד ועל החיוך שהחזיק אותנו בטירונות זו". במהלך שירותו קיבל מכתב אישי מאת קצין תותחנים ראשי ובו הערכה על ארגון למופת של טקס סיום טירונות. לאחר ששוחרר מן השירות הסדיר והשתלם בקורס הנהלת חשבונות התחיל רפי ללמוד באוניברסיטת בר אילן בחוגים לכלכלה ומינהל עסקים. שוב נתגלה כבעל גישה רצינית בעבודותיו האקדמיות ואת שעותיו הפנויות הקדיש לעבודה קשה במאפייה, על-מנת לממן את לימודיו. הוא נקרא לתקופות של שירות מילואים, שבמהלכן מונה, בשל הצטיינותו ולמרות גילו הצעיר, לתפקיד רס"פ סוללה. ביום י' בסיוון תשמ"ט (13.6.1989), כשהיה בשירות מילואים פעיל בחלחול, נפל רפי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים, אח ואחות – ג'קי ומיה. הוא הועלה לדרגת רב-סמל לאחר נפילתו. בדברי הספד אמר מפקד היחידה: "רפי, הצטרפת אלינו לפני שלוש שנים כמפקד צוות. בחור צעיר בסוללה של מבוגרים ותיקים. צנום ושקט, מחייך תמיד, כזה שלא רוצה להפריע. אבל איזו עוצמה. הוותיק בסוללה, שגילו כפול מגילך, אמר שהוא 'משוגע' אחרי הילד המקסים הזה". ובמכתב תנחומים למשפחה כתב המפקד: "בתקופה קצרה זאת גילינו את תכונותיו הטובות: מוטיבציה גבוהה מאוד, אחריות עד הפרט האחרון ונכונות לתרום לכלל הסוללה". הוריו של רפי הוציאו לאור ספר לזכרו ובו דברים על דמותו. כן תרמו ספרייה תורנית על שמו לבית-הכנסת 'גאולת-ישראל' בחולון.